צילום רחם:

ישנם מספר אפשרויות לשיקוף הרחם והחצוצרות.

השיטה הנפוצה להדמיית הרחם והחצוצרות, נעשתה בעבר באמצעות צילום רנטגן (היסטרוסלפינגוגרפיה) תחת חשיפה לקרינה.

במהלך הבדיקה הוזרק חומר ניגוד (יוד) לחלל הרחם, ועל ידי שיקוף רנטגן הובחן האם ישנה חסימה בחצוצרות.

שיטה זו אינה מדגימה את מבנה הרחם כולו, והיא כרוכה בקרינה ובכאב (בגין תפיסת צוואר הרחם באמצעות מצבת).

הידרוסונוגרפיה:

הידרוסונוגרפיה, הינה שיטת הדמיית הרחם ללא צורך בחשיפה לקרינה בצילום רנטגן.

הבדיקה מתבצעת באמצעות הזרקת תמיסה סטרילית לרחם, ובאמצעות ניטור אולטרסאונד, ניתן לשקף את הרחם בתלת-מימד, ולהפיק מידע מדויק על מבנה הרחם והשחלות.

הבדיקה מתאימה אף לנשים בעלות אלרגיה לחומרי הניגוד המוזרקים לרחם בצילום רחם באמצעות רנטגן (היסטרוסלפינגוגרפיה).

להשגת תוצאות יעילות, נדרשת התמחות מיוחדת בשימוש באולטרסאונד. ישנם רופאים המטילים ספק במהימנותה של הבדיקה, והם מתעדפים את שיטת צילום רחם.

בדיקה זו דומה לבדיקת "קצף" (EXFoam), שבה מוזלף לרחם מעט חומר נוזלי דמוי קצף, שמאפשר הדמיה של חלל הרחם והחצוצרות באמצעות האולטרסאונד.

מבחינה הלכתית:

כאשר לא נמצא דם: האשה טהורה. היות ועובי הצינורית החודרת לחלל הרחם, הינו:  2.55 – 3 מ"מ, אין בעיה של "פתיחת הרחם" (שולחן שלמה, נדה, טז, ה).

כאשר נמצא דם: במידה שמדובר על הכתמה מזערית, ולדברי הרופא הצינור הוביל לפציעת הצוואר (בגין שפשוף), ניתן לתלות בכך את מקור הדימום, והאשה טהורה (שולחן שלמה, רפואה, ג, כה).

כאשר נמצא דימום זעיר על הצינור, ולחוות דעתו של הרופא לא נגרם פציעה בצוואר הרחם, ישנם גישות שונות בין פוסקי ההלכה, וראוי לכל זוג לנהוג לפני הפסיקה המקובלת עליהם:

לדעת הגרע"י יוסף זצ"ל, האשה טהורה (טהרת הבית, ב, עמ' סו-סח); וכן הכריע הגרש"ז אוירבעך זצ"ל, אך סייג כי במידה והבדיקה בוצעה בימים הסמוכים לווסת יש להחמיר (שולחן שלמה, נדה, טז, א).

ברם, לדעת האגרות משה (יו"ד, א, פג), והגר"ש ואזנר זצ"ל  (שיעורי שבט הלוי, קפח, ג, ד) – טמאה.

בשורות טובות

איתיאל כ"ץ