שלום וברכה
מגע בין אב לבתו:
לגבי מגע בין אב לבתו מופיע בשולחן ערוך (אבן העזר, כא, ז):
"המחבק או המנשק אחת מהעריות שאין לבו של אדם נוקפו עליהם, כגון אחותו הגדולה ואחות אביו וכיוצא בהם, אף על פי שאין לו שום הנאה כלל, הרי זה מגונה ביותר ודבר איסור הוא ומעשה טיפשים, שאין קריבים לערוה כלל, בין גדולה בין קטנה, חוץ מהאב לבתו והאם לבנה.
כיצד? מותר האב לחבק בתו ולנשקה ולישן עמה בקירוב בשר, וכן האם עם בנה, כל זמן שהם קטנים.
הגדילו ונעשה הבן גדול והבת גדולה עד שיהיו שדים נכונו ושערך צמח, זה ישן בכסותו והיא ישנה בכסותה. ואם היתה הבת בושה לעמוד לפני אביה ערומה, או שנתקדשה, וכן אם האם בושה לעמוד בפני בנה ערומה, ואף על פי שהם קטנים, משהגיעו ליכלם מהם, אין ישנים עמהן אלא בכסותן".
במושכל ראשון נראה להסיק מכך, כי במידה והופיעו בגופה של הבת סימני גדלות עדיף שהאמא (או אשה אחרת) תבצע זאת.
מגע לצורך רפואי:
ברם, לדעת הרמ"א (יורה דעה, קצה, יז) כאשר אשה זקוקה לטיפול רופא, ואין רופאה שיכולה להעניק לה את הטיפול, מותר לרופא לגעת בגופה, היות ולא מדובר במגע של חיבה.
הש"ך (שם, כ) מנמק: שאין בכך איסור היות והמגע אינו "בדרך תאוה וחיבת ביאה". ומעיד שכך המנהג: "…וכן המנהג פשוט שרופאים ישראלים ממששים הדפק של אשה אפילו אשת איש או עובדת כוכבים, אע"פ שיש רופאים אחרים עובדי כוכבים, וכן עושים שאר מיני משמושים ע"פ דרכי הרפואה".
מנהג זה פשט ואף נשות מדקדקים במצוות אינן נמנעים מכך, כפי שהעיד בשו"ת אגרות משה (אבן העזר, ד, סה):
"בדבר אישה שצריכה ללכת לבית הרופא שצריך לבדקה כשהיא עירומה, וגם בבית הסתרים, שאי אפשר לבדוק בדיקה כזו אלא עם הרופא לבד בחדר סגור… ומעשים בכל יום שאף נשים של ת"ח ויראי ה'… הנה ההיתר שנתפשט הוא משום שהרופא, אף אם הוא נכרי, הרי הוא טרוד במלאכתו לסלק מעצמו תאוותו…".
מסקנה:
לאור האמור ניתן להסיק, כי אין מניעה הלכתית לאבא לטפל בבתו היקרה, בהחדרת הצנתר (קתטר).
אף שהוא מתעסק במקומות הצנועים שבגופה, אין בכך חשש הלכתי. ראשית, היות ולא מדובר על מגע של חיבה. שנית, מטרתו ומחשבתו על הרפואה שבדבר.
הרבה נחת ובשורות טובות
איתיאל כ"ץ
