מדריך לשימוש במכשירים חדישים לסוכרת בשבת
השימוש במכשירים חדישים לסוכרת בשבת
חלק ניכר מחולי הסוכרת זקוקים להשתמש במכשירים שונים בכדי לפקח על מחלתם ובכדי לטפל בה. מדריך זה יסקור את האופן בו מותר להשתמש במכשירים אלו בשבת, תוך התייחסות למכשירים החדישים הקיימים בימינו.
עקרונות בסיסים בטיפול במחלת הסוכרת בשבת
חולי סוכרת רבים, הן מסוג 1 ('סוכרת נעורים') והן מסוג 2 ('סוכרת מבוגרים'), נדרשים בשלב מסוים למתן אינסולין בהזרקה תת עורית. חולי הסוכרת נחשבים כ'חולה שיש בו סכנה', גם כשכעת מצבם תקין, משום שבהעדר טיפול שגרתי מתאים הם עלולים להגיע לסכנת נפשות, ופעמים שאף בטיפול שגרתי יגיעו למצב מסוכן. לדוגמא, בעיקר אצל בעלי סוכרת סוג 1, מצוי שלאחר לקיחת מנת יתר של אינסולין ישנה נפילת סוכר בדם ('היפוגליקמיה'). גם אצל חולי סוכרת מסוג 2, אף כאשר לא נשקפת סכנה מיידית לחייהם, ברור שיש לנטר את מצבם ואף להזריק להם אינסולין על פי צורך בשבת, כיון שהמחלה היא מחלה המקצרת חיים, ויש לראות את הטיפול בה כטיפול בחולה שיש בו סכנה.
הטיפול בסוכרת בשבת מעורר מספר שאלות הלכתיות, ביניהן: חבלה – הוצאת דם; שימוש במכשיר חשמלי בשבת; כתיבה על צג אלקטרוני; נשיאת המכשיר או הטלפון החכם – כולל הימנעות מהרחקת מכשיר הניטור מהטלפון החכם, יותר מטווח קליטת הבלוטות', על מנת לא לגרום להפסקת פעולתו האוטומטית של המכשיר; הזרקת חומר אל מתחת לעור.
סוגי המכשירים לטיפול בסוכרת
ישנן דרכים שונות לטיפול במחלת הסוכרת. בעבר, טרם כניסתם של מכשירים אוטומטיים, היה נהוג שחולי הסוכרת או המטפלים בהם נדרשים למדוד את רמת הסוכר בדם באמצעות 'בדיקת דם עצמית'. מחט זעירה שמחדירים לאצבע וגורמת לטיפת דם לצאת, לאחר מכן דוגמים את הדם באמצעות מקלון ייעודי ומכניסים את המקלון למכשיר חשמלי המודד את רמת הסוכר בדם. על פי התוצאות היו החולים מזריקים לעצמם מנת אינסולין באמצעות מזרק. החיסרון העיקרי בשיטה זו הוא אי ידיעת המצב הכולל – האם ישנן ירידות ועליות ברמת הסוכר, זאת משום שהבדיקה נותנת תוצאה עכשווית בלבד. כיום, שיטה זו משמשת בעיקר בתחילת גילוי המחלה, או בנשים שיש להם סוכרת הריון, וכן במקרי תקלה במכשירים המתקדמים.
כיום קיימים מכשירים מתקדמים המכונים 'מד סוכר רציף' (סי ג'י אם), המאפשרים מדידת רמת הסוכר שבדם ללא דקירת אצבע, על ידי חיישן (סנסור) בעל מחט קצרה המוצמד לגוף [בדרך כלל על הזרוע] ומעליו מדביקים משדר [בחלק מהדגמים החיישן מוכנס תחת העור בהליך רפואי]. החיישן מודד את רמת הסוכר בנוזלי הגוף שתחת העור. בחלק מהדגמים קריאת נתוני הסוכר מתבצעת באמצעות סריקת החיישן על ידי מכשיר מיוחד או על ידי הטלפון החכם, למעט מקרי קיצון של נפילת או עליית הסוכר שאז מתבצעת התראה במשדר או במכשיר המקבל את הנתונים ממנו. אולם כיום ברוב הדגמים המשדר מעביר נתונים כל מספר דקות באמצעות הבלוטות', למכשיר או לטלפון החכם, ללא צורך בסריקת החיישן. דגמים אלו מאפשרים מעקב רציף אחר רמות הסוכר ומאפשרות פעולה מיידית במקרה הצורך, וכן הן שומרות מידע אודות נתוני מצב הסוכר של השעות האחרונות [בין 8-12 שעות, תלוי בדגמים, ובמשאבות אינסולין מתקדמות יותר, וכן באפליקציות בטלפון החכם, הנתונים נשמרים למשך זמן רב יותר, עד 90 יום, וניתן להעבירם לגורם המטפל באופן אוטומטי או יזום].
בנוסף מצויים כיום משאבות אינסולין אוטומטיות, מינימד 780, דקס קום ג'י 6 / ג'י 7, וכן פריסטייל ליברה 3. משאבות אלו פועלות באמצעות חיישן [המוצמד לגוף בדרך כלל על הזרוע] הדוגם את הסוכר באופן אוטומטי ומעביר את הנתונים ישירות למשאבת האינסולין, ועל פי ההוראות המתקבלות מהחיישן המשאבה מזריקה אוטומטית כמות אינסולין רצויה, ללא התערבות של האדם המחובר אליו, למעט לאחר ארוחות שבהם צריך להוסיף מנת 'בולס' של אינסולין המצריכה התערבות חיצונית הנעשית בדרך כלל קודם הארוחה על ידי הזנת כמות הפחמימות שעתידים לאכול, והמשאבה מחשבת את כמות מנת האינסולין הרצויה, ואז יש ללחוץ על 'אנטר' לאישור הכמות שתוזרק לגוף. החיישן, המוצמד לגוף באמצעות מדבקה, מכיל מחט זעירה המוצמדת לגוף על ידי מכשיר מכני, עליה מונח המשדר שמשדר אותות למשאבה [חיישן זה מוחלף בדרך כלל כל 7-14 יום]. המשאבה עצמה מחוברת גם היא לגוף באמצעות מדבקה עם מחט קבועה לשלושה ימים [ניתן לנתק את המשאבה מהמחט המוצמדת לגוף]. המשדר הוא בעל בטרייה נטענת ויש להטעינה כל שבוע, המשאבה פועלת על ידי סוללות רגילות. כמו כן במשאבה ישנו מיכל עם אינסולין שיש להחליפו בדרך כלל כל שלושה ימים.
בחירת מכשיר המתאים ביותר לשימוש בשבת
הלכתית, ברור שיש להעדיף את השימוש במכשירים מתקדמים, כשמידת האמינות שלהם נחשבת בטוחה[1], מפני שהשימוש בהם אינו מצריך את הדקירות והבדיקות שנצרכות בגלוקומטר, שיש בהם חשש איסור 'חובל', וגם ההפעלה בכל פעם של מד הסוכר יש לחוש בה למלאכות בונה וכותב.
לפיכך, האופן הרצוי ביותר הוא שימוש במכשיר תומך חיישן המשדר את רמת הסוכר דרך בלוטות' ישירות למכשיר התואם, הטלפון החכם או השעון החכם, כך שלא יהיה צורך בפעולה פיזית של המשתמש כלל (אמנם נצרכת לחיצה על המסך של הטלפון בכדי לקרוא את הנתונים על המסך).[2]
האופן הפחות רצוי מזה, הוא שימוש בחיישן שאינו משדר את הנתונים, אלא יש לסורקו בכדי לדעת על מצב הסוכר בדם (למעט התראה אוטומטית של מקרי קיצון של נפילת סוכר או עלייתו), שישנם צדדים להקל בו אף לדעת החזון איש הסובר ששימוש בחשמל בשבת עלול להיות כרוך באיסור בונה.
ככלל, באופן שנתוני המכשירים שווים ומספקים את אותה רמה של טיפול, יש להעדיף את המכשיר שכרוך בפחות פעולות אקטיביות בכדי לייתר את הצורך לעשות פעולות אלו בשבת.[3] לדוגמא יש להעדיף משאבה בעלת מסך שנדרשות בה פחות פעולות מצד המטופל, מאשר משאבה שנתמכת רק על ידי אפליקציה המותקנת על גבי הטלפון החכם, ומצריכה ריבוי לחיצות למתן מנת 'בולס' וכדומה.
כמו כן יש להעדיף חיישן שאינו מצריך כיול כל מספר שעות.
חשוב ומשמעותי לציין כבר בפתח הדברים: בכל מקרה של הרגשה שמשהו לא תקין כגון, אי התאמה בין ההרגשה הגופנית לבין התוכן המוצג על המכשירים השונים, יש לבצע מיידית בדיקה על ידי מכשיר המודד את רמת הסוכר בדם. כמו כן אם מד הסוכר או משאבת האינסולין מתריעים על בעיה כל שהיא, והמטופל אינו מבין מה לעשות וכיצד, יש לפנות מיידית לרופא המטפל ללא כל השתהות.
הנחיות לשימוש במכשירים המתקדמים בשבת
כהכנה לפני השבת, יש לוודא:
א. שהסוללות טעונות במלואן, הן אלו הנתונות בחיישן או המשדר והן אלו שבמשאבה.
ב. שמיכל האינסולין מלא[4].
ג. שאין צורך להחליף את מדבקת החיישן [מכיוון שתחלופת החיישן היא בכל שבוע, מומלץ להחליפו מידי יום שישי בכדי להימנע ככל האפשר מממצב שבו יהיה צורך להחליפו בשבת].
ד. המשתמש בטלפון חכם כדי לראות את נתוני הסוכר, יש להעביר קודם השבת את הטלפון למצב טיסה.
ה. בשבת, סדר היום משתנה, רמת הפעילות הגופנית יורדת וארוחות השבת עשירות ומרובות יותר. שינויים אלו משפיעים על צרכי האינסולין של הגוף. יש לוודא לפני שבת שהגדרת הבסיס של האינסולין תואמת לשגרת השבת בכדי לייתר ככל האפשר פעולות במשאבה [יצוין שיש להגדיר את הבסיס רק לאחר התייעצות עם המטפל הרפואי].
בשבת עצמה
חובה לתת מנות 'בולס' כפי הצורך. אם הדבר אפשרי, יש לעשות זאת בשינוי, כגון על ידי לחיצה בגב האצבע .[5] במידה וישנה התראה, חובה לבודקה ולפעול על פיה, כגון הזרמת אינסולין, נטילת סוכר, החלפת סוללות או הטענתן, וכן החלפת חיישן [במקרים של צורך בהחלפה עיין להלן כיצד לבצע זאת].
בדיקות סקר על מצב הסוכר בגוף יש לבצע רק על פי הוראה רפואית. ואם אפשר יש להקדימם קודם השבת או לדחות לאחריה וכך לחסוך לפחות בדיקה אחת בשבת עצמה. [ככלל, באדם שמצבו מאוזן והוא בודק את מצב הסוכר לאחר הארוחות, אין סיבה לבדיקה נוספת בשבת].
אין להסיר בשבת את המשדר או החיישן מהגוף, אם לא לצורך החלפתו במקרה שחדל מלפעול, מכיוון שבהחזרתו ייסגר מעגל חשמלי מחדש בכדי לקבל את נתוני החיישן[6]. במקרה של שינוי תחושה, כגון סחרחורת או עייפות וכדומה חובה לבדוק מיידית את מצב הסוכר ולפעול לפי זה ללא שיהוי כלל.
העברת הגדרת בסיס בשבת
אדם שלאחר מעקב והתייעצות רפואית הומלץ לו להגדיר הגדרת בסיס אחרת לשבת או חג [כגון להגביר את מנות הבסיס של האינסולין או להורידם], ושכח מערב שבת להעביר את הגדרת הבסיס במשאבה להגדרת הבסיס המותאמת לשבת, יעביר [בשינוי] בשבת את המשאבה להגדרת בסיס זו, ואינו צריך לשנות את הרגלי אכילתו ופעילותו או לעקוב באופן רציף אחר רמת הסוכר בגופו.
העברת המשאבה למצב שינה
רצוי לרכוש נרתיק קשיח מתאים בכדי לייתר את הצורך בהעברת המשאבה למצב שינה קודם הלילה והחזרתה למצב סטנדרטי בבוקר. באופן שאין לו נרתיק, העברת המשאבה למצב שינה בכדי שלא ילחצו סתם לחצנים כרוכה באיסור, ויש להתייעץ עם מורה הוראה בקשר לרמת הסיכון באי העברת המשאבה למצב שינה.
רישום אירועים בשבת
אין להזין במשאבה בשבת אירועים, כגון כמות הפחמימות שנאכלה או קיום פעילות גופנית, לצורך בקרה על מצב הסוכר בגוף, ולאחר השבת יעדכן נתונים אלו על פי הזיכרון[7].
החלפת מיכל אינסולין או סוללות בשבת
במקרה של צורך להחליף מיכל אינסולין בשבת, מותר לנתק את המשאבה מהגוף[8]. כמו כן יש ללחוץ על לחצן 'שמור הגדרות' לפני ניתוק המשאבה בכדי שלא יצטרך אחר כך להגדיר מחדש את הפעולות.
במקרה שיש צורך להחליף את הסוללות בשבת[9], יש לעשות זאת במהירות [לאחר שיופיע הכיתוב "הכנס סוללה"] בכדי שלא יצטרכו לעדכן מחדש את הזמן והתאריך. כמו כן אם הסוללות אינן נטענות, דינן כמוקצה מחמת גופו שאין לטלטלן, ועדיף לנער את המשאבה כך שיפלו מאליהן, אולם סוללות נטענות או שאינן מרוקנות לגמרי דינן ככלי שמלאכתו לאיסור שמותר לטלטלן לצורך גופו או מקומו[10].
כיול החיישן
באופן שהאפליקציה או הסורק מתריעים על צורך בכיול מותר לעשות זאת בשבת. אולם אם עומד קודם יציאת השבת וכדומה ואין צורך בכיול מיידי ימתין למוצאי שבת.
פעולות שאינן חיוניות במשאבה או באפליקציה בשבת
אין לשנות את הגדרות הטלפון בשבת כגון להעבירו למצב טיסה, או לשנות את הגדרות האפליקציה בשבת, כגון מעבר למצב שקט וכדומה, וכן אין לדפדף בשבת בנתונים שלא לצורך, כמו כן אין לשתף את המרפאה בנתונים בשבת שלא לצורך מיידי, אולם ניתן להגדיר מערב שבת שהאפליקציה תשדר אוטומטית את הנתונים למרפאה.
החלפת חיישן בשבת
אין להחליף את החיישן (סנסור) או המשדר בשבת, לבד ממקרה דחוף כגון שהחיישן אינו פועל כראוי. באופנים שנצרכת הסרת החיישן לצורך מצווה כגון אשה הצריכה לטבול בשבת והחיישן עלול להתקלקל במים, יש להסיר את החיישן מערב שבת ולאחר הטבילה להצמיד חיישן חדש[11]. לעומת זאת בחיישן מוגן מים יש להקל באופן שהטבילה בשבת, שכיון שהוא קבוע (אף אם יוחלף באחר דוגמתו) אינו מהווה חציצה, ואין להסירו קודם הטבילה בכדי שלא יצטרכו להצמידו או להחליפו לאחר הטבילה[12].
יציאה בשבת עם החיישן והמכשירים הנתמכים
חולה סוכרת, הנזקק לעירוי אינסולין תת עורי, המסופק באמצעות מכשיר הזלפה [משאבה] המחובר לגופו ע"י חגורה או רצועה, אסור לצאת עמו בשבת במקום רה"ר גמורה שאין בו עירוב[13]. ויש שהתירו לצאת עמו בכל מצב, משום שהוא דבר הנצרך לו לשם רפואתו[14], ככל שאינו יכול להתנהל בהיעדרו או באמצעות חלופות אחרות.
אף לשיטות המחמירות הנ"ל, במקום שאינו רה"ר גמורה, רשאי להוציאו אף שאין עירוב, אך יעשה זאת בשינוי, כגון שיכרוך את חגורת מכשיר ההזלפה סביב ידו או רגלו[15]. היתר זה אמור רק במקום מצוה או משום כבוד הבריות, כגון יציאה לבית כנסת לתפילה ואף לשיעור תורה.
גם במקרים בהם הותר לצאת בשינוי וכנ"ל, במשאבות שניתן לשנות את כמות המילוי, כגון, משאבות שממלאים לתוכן את האינסולין באמצעות מזרק, או משאבות שיכולות להכיל מיכלי אינסולין בגדלים שונים, יש לוודא מערב שבת שמכשיר ההזלפה מכיל בתוכו כמות חומר הנצרכת לשבת (וכן כמות נוספת למקרי הצורך), אך לא מעבר לכך[16].
כמו כן מותר לצאת עם החיישן בשבת אף למקום שאין בו עירוב. אולם המכשיר הקורא את הנתונים מהחיישן או הטלפון החכם שאינם צמודים לגוף אין לצאת עימו בשבת למקום שאין בו עירוב, אם לא לצורך מצוה וכאמור לעיל, וביציאה לצורך מצוה יש להוציאו בשינוי.
אדם שבגופו תחובה מחט וצינורית לשם מתן אינסולין בעת הצורך (קנולה), מותר לו לצאת כשמחט זו תחובה בגופו, כיון שהיא בטלה אליו[17]. אמנם יש שהתירו הוצאה זו רק במקום שאינו רה"ר דאורייתא[18].
בדיקת סוכר על ידי סריקה
כיום מצוי מכשיר מד סוכר רציף בטכנולוגיית 'פלאש' (הנקרא ליברה 1) שהוא סורק מדבקה המוצמדת לגוף מבעוד מועד ונותן סקירה על כמות הסוכר העכשווית וכן נתונים על רמת הסוכר בשמונה השעות האחרונות. אופציה זו מייתרת את הדקירות והבדיקות בגלוקומטר ולכן יש להעדיף את השימוש במכשיר זה בשבת על פני הניטור באמצעות דקירות, כמבואר לעיל.
המשתמש בשבת במד סוכר שאינו רציף
כאמור השיטה המקובלת בעבר [וכיום באופנים שונים] היא מד סוכר המודד את רמת הסוכר בדם עצמו (גלוקומטר) ולא בנוזל שתחת העור.
ככלל, יש להעדיף את השימוש במכשירים מתקדמים המאפשרים מדידת סוכר בפעולה אחת ובכך לייתר פעולות הנצרכות במכשירים רגילים (נטילת דם על ידי סטיק והכנסתו לגלוקומטר). אך מלבד המצבים שתיארנו לעיל שבהם יש צורך להשתמש באמצעים הישנים, יתכן גם שתהיה המלצה רפואית לבדיקות באמצעות דקירה דווקא, בשל המהימנות הגבוהה יותר של בדיקה זו, או לצורך כיול החיישן, וכן מחמת שהתוצאות במד אלקטרוני שונות מאשר התוצאות בגלוקומטר ונצרך ידע כיצד לפענחם. כמובן כפי שהקדמנו, מאחר וחולה סוכרת הוא חולה שיש בו סכנה עליו להישמע קודם כל להוראות הרפואיות, ובמידה שהדבר נצרך – מותר להשתמש באמצעים אלו בשבת, ולהקפיד לבצע את הפעולות על פי ההלכה.
ואלו הפרטים לשימוש במכשירים אלו בשבת. קודם השבת:
- יש לבטל את הצליל המאשר פעולה במכשיר.
- להפריד את הסטיקים אחד מהשני.
- לוודא שהסוללות במכשיר הגלוקומטר טעונות במלואן .
- למרות שכאמור במידת הצורך וכשאין תחליף אחר מותר להשתמש במזרקים בשבת, יש להכין אותם מראש בכדי להשתמש בהם. ישנם מזרקים שלפני השימוש בהם צריך להסיר מהם מכסה פלסטיק באמצעות שבירתו. מזרקים כאלו רצוי לפותחם מערב שבת משום שפתיחת המכסה דומה לנידון של פתיחת פקקי בקבוקי פלסטיק בשבת שנחלקו בה הפוסקים, ויש אומרים שפתיחתם כרורכה באיסור תורה. אך במקרה ששכחו לפתוח את המזרק מערב שבת מותר לבצע פעולה זו בשבת. כל האמור הוא במזרק שנועד לשימוש חד פעמי, אך ישנם עטים ['עטי אינסולין'] לשימוש רב פעמי בהם המחט מוחלפת לאחר כל שימוש, במזרקים אלו מותר לפתוח את אריזת המחט וכן לחברה לעט, משום שהחיבור אינו קבוע ונועד להתפרק מיד לאחר השימוש. אם ישנן אותיות על גבי האריזה יש להשתדל להקפיד שלא לחתוך את האותיות.
בשבת עצמה:
- לאחר ביצוע הדקירה במחט המיועדת, אם אפשר עדיף להניח לדם לצאת מעצמו ולא לסחוט בידיים.
- ככל שאפשר לבצע את הבדיקה בשינוי יעשה כן, כגון להדליק את מכשיר ה"גלוקומטר" בגב היד או באצבע[19].
- אם צריך למדוד את רמת הסוכר מספר פעמים ביום, ישתדל למעט בבדיקות עד למידה ההכרחית, ולדוגמא, בדרך כלל אפשר לדחות את אחת הבדיקות במעט זמן, עד שתצא השבת.
נזכיר, כי הדברים אמורים בחולה במחלת סוכרת שאינה יציבה והמטופל נזקק לטיפול באינסולין, אבל חולה שמטופל באופן קבוע בכדורים והסוכרת שלו יציבה כך שאין חובה רפואית לבצע בדיקות סוכר, אם הוא לא מרגיש תסמינים מיוחדים כגון סחרחורת, טשטוש הכרה, וכדומה, אסור לו לבצע בדיקת סוכר, וגם אם הוא מרגיש תסמינים קלים, יכול הוא על פי הכרת עצמו ומצבו לנסות לאכול דבר מה בכדי לשפר את המצב, ורק אם גם אחרי שאכל עדיין הוא איננו מרגיש טוב ומצבו לא משתפר – אז יוכל לבצע לעצמו בדיקת סוכר (וכמובן אין להחמיר בכל מצב שיש בו חשש סכנה).
- המשתמש בסטיק למדידת סוכר אין לו להוציא את הסטיק מהגלוקומטר[20], שלא לצורך שימוש עתידי בשבת בגלוקומטר.
- כמו כן אין לכבות את הגלוקומטר לאחר ביצוע הבדיקה. בדרך כלל המכשיר יכבה מעצמו לאחר זמן.
הזרקת אינסולין
בעוד שלגבי מדידת רמת הסוכר ישנה כאמור עדיפות למערכת המשוכללת, לעומת זאת לגבי הזרקת אינסולין, שהיא הזרקה תת עורית ולא לתוך הוריד, אין בה איסור בשבת והיא עדיפה על פני הפעלת המשאבה שאינה פועלת אוטומטית או שימוש בעט חכם למתן אינסולין שבהם יש חשש של מלאכת כותב ובונה בשל שימוש במכשיר חשמלי. אך יש להתייעץ עם רופא ורב האם כדאי לשנות בשבת מהדרך שבה נוהג החולה בחול, מחשש לטעויות. הסיבה שאין איסור בשימוש במזרק היא שזריקה תת עורית לא אמורה להוציא דם, וגם אם יצא דם (למרות שמבצע הזריקה השתדל שלא יצא דם), הדבר הוא בגדר של פסיק רישיה דלא ניחא ליה שמותר בטיפול רפואי.
חיטוי מקום הזריקה
במידה שיש צורך לחטאות את מקום הזריקה, עדיף לשפוך חומר מחטא על מקום הזריקה ואחר כך לנגבו בכל דבר – אפילו במטלית או בצמר גפן, אך עדיף במטלית סינטטית. אם אין אפשרות, אפשר להשתמש במטלית סינטטית הספוגה באלכוהול או בחומר מחטא אחר. אך אסור להשתמש בצמר גפן ספוג אלכוהול – שכן הדבר אסור מחשש סחיטה.
ההתמודדות עם "היפו" בשבת
במקרה של התקפת "היפו", אכילת דבר מתוק נחשבת פיקוח נפש, ולכן מותר לחלל את השבת בכדי להשיג עבור החולה דבר מתוק. מותר גם לאכול זאת באמצע תפילת שמונה עשרה. אם על פי דעת הרופא אסור לו לצאת לרחוב ללא סוכריות, ואין עירוב, אבל אין מדובר ברשות הרבים גמורה, יש להקל לצאת עמהן לפחות לצורך מצוה כמו לבית הכנסת או לשיעור תורה, ובתנאי שיוציאן שלא בדרך הרגילה, כגון שיכניסן לתוך המגבעת וכדומה. מותר לו לקחת מעט יותר שמא יצטרך לכך, אבל לא יוציא כמות בשיעור שברור לפי הערכתו שלא יצטר לכמות זו.
[1] יש לציין שמדי הסוכר הרציפים אינם מודדים את רמת הסוכר בדם אלא בנוזל שתחת העור. ישנו פער זמנים קטן, בין 10 ל15 דקות, בין השינויים ברמת הסוכר בדם לבין השינויים באותו נוזל בין תאי, כך ששינוי רמת הסוכר בדם ישתקף בחיישנים למיניהם רק לאחר זמן זה.
[2] ככל שניתן לשנות את הגדרות הטלפון או מסך המשאבה ובכך לגרום שלא יהיה צורך בפעולת האדם כדי לראות את תוצאות הניטור, יש לעשות זאת מערב שבת בכדי להימנע ככל האפשר מפעולות בשבת.
[3] במקרה שיש הבדל בנוחות השימוש בין המכשירים יש להתייעץ עם מורה הוראה לגבי בחירת המכשיר.
[4] ראה עוד להלן באופן שברצונו לצאת בשבת למקום שאין בו עירוב.
[5] יש להתייעץ עם הצוות הרפואי על אפשרות בשימוש של מנות 'בולס מוגדר מראש' [במשאבות התומכות באופציה זאת] בשבת, ובכך לייתר את הלחיצות הנצרכות למתן בולס קודם הארוחה.
[6] בעניין הסרתו לצורך טבילה עיין להלן סעיף יג.
[7] באופן שהחולה קטן ולא ניתן לשחזר לאחר השבת או כל מצב אחר הדורש מעקב צמוד ללא שיהוי יש להתייעץ אם מורה הוראה.
[8] בכדי למנוע מצב של העברת מנת אינסולין לא רצויה, במקרה שהמשאבה מתריעה על ניתוקה מהגוף מידית יש לברר אצל מורה הוראה האם לבצע את החלפת המיכל ללא ניתוק המשאבה בכדי למנוע התראה זו.
[9] באופן שידוע שאין מספיק סוללה עד מוצאי שבת או עד סמוך ממש למוצאי שבת.
[10] שמירת שבת כהלכתה (פרק לד עמוד תקעז הערה קיב).
[11] הגאב"ד הגר"א וויס שליט"א.
[12] הגאב"ד הגר"א וויס שליט"א.
[13] נשמת אברהם (מהדו"ב חלק א' סימן ש"א ס"ק י"א – 2), בשם הגרש"ז אויערבאך זצ"ל, והוסיף שאף האינסולין שבמשאבה אינו קבוע וממלאים מחדש, הגרי"ש אלישיב זצ"ל והגר"י נויבירט זצ"ל, ושם שלדעת הגר"י נויבירט האינסולין המיותר וכן המשאבה בטלים לאינסולין הנצרך; שבט הלוי (חלק ט' סימן ס"ז).
[14] חוט שני (שבת ח"ד עמ' קמ"א).
[15] נשמת אברהם (שם) בשם הגר"י נויבירט זצ"ל.
[16] נשמת אברהם (שם, וראה לעיל הערה 7 בדעת הגר"י נויבירט). יצויין שחברות המייצרות את המשאבות מציינות שאין להשתמש באינסולין לאחר שלושה ימים מחשש סתימה של הצינורית, כך שאין לשמור מיכל שאינו מלא לצורך יציאה עימו בשבת למקום שאין בו עירוב.
[17] חוט שני (שבת ח"ד עמ' קכ"ט).
[18] שבט הלוי (חלק ט' סימן ס"ז).
[19] שמירת שבת כהלכתה פרק ל"ג סעיף כ"ב, בהערה שם בשם הגרשז"א אויערבאך.
[20] שדינו כמוקצה מחמת גופו כדין שברי כלים עיין שולחן ערוך (או"ח סימן ש"ח סעיף ו).
