הלכות קידוש לחולי סוכרת
לענין מהילת מים במיץ ענבים – יש שכתבו שאין להוסיף לו מים כלל[4], ויש שכתב שאפשר להוסיף מים אם נשאר רוב מיץ ענבים ובתנאי שלא נחלש טעמו ובני אדם שותים אותו כמיץ ענבים[5]. ויש שכתבו שאפשר למוזגו באופן שנשאר טעמו[6].
סדר הקידוש על הפת הוא כדלהלן: תחילה יטול את ידיו, ויניח את ידיו על המפה המכסה את ה'לחם משנה' ויאמר "ויכולו", יגלה את ה'לחם משנה' ויניח את ידיו על הפת, יברך 'המוציא' (ובשעת אמירת השם יגביה את הפת), ואחר גמר 'המוציא' יכסה שוב את הפת עד גמר ברכת הקידוש[17]. וטוב שיגביה את הפת גם בזמן אמירת ברכת הקידוש[18]. ויבצע את הפת ויאכל ממנה לפחות כזית, ויקפיד לאוכלו בכדי אכילת פרס[19].
קידוש במקום סעודה
אך מי שרק בשל מצב זמני לא יכול לאכול פת או מזונות, וגם אסור לו לשתות יין, אינו יכול לעשות קידוש בעצמו כיון שאין לו אפשרות של "קידוש במקום סעודה", ורשאי הוא לאכול בלא קידוש, ומכל מקום ישתדל לשמוע קידוש מאדם אחר ואחר כך יאכל את מאכלו[40]. ואם לאחר זמן יש לו אפשרות לקדש על יין או על פת, ישוב ויקדש לעצמו ויאכל לפחות כזית פת או ישתה רביעית יין. ומי שמקדש עבור אותו אדם, יאכל בסמוך לקידוש פת או מיני מזונות, כדי שיהיה קידוש במקום סעודה[41].
אכילה קודם קידוש
לאחר שקידש – יכול לאכול פת או מיני מזונות עד שיעור כביצה, או פירות אפילו בכמות גדולה, אבל סעודה לפני מוסף אסורה[44]. ואם חלש לבו והוא זקוק לאכול יותר – יאכל כפי הנצרך לו[45]. וטוב שיחזור ויקדש לאחר מוסף לפני סעודתו[46].
[1] בפרי מגדים (סימן ר"ד א"א ס"ק ט"ז) כתב שביינות שלנו שאינם חזקים, אם יש רוב מים אין לברך על המשקה בורא פרי הגפן. וכן דעת הגרי"ש אלישיב זצ"ל שברוב יין אפשר לברך עליו בורא פרי הגפן, ובתנאי שטעם היין לא נאבד על ידי כך (הלכות שבת בשבת חלק א' עמ' שפ"ו, ועיין בקובץ תשובות חלק ג' סימן ל"ד)]. וכן כתב בחזון עובדיה (פסח חלק ב' קדש סעיף ט"ו) שאין לערב מים אלא אם הרוב יין. ובאור לציון (חלק ב' פרק כ' סעיף י"ח) כתב שביינות המצויים בחנויות אין למזוג אלא פחות מחצי מכמות היין, משום שאי אפשר להבחין אם השתנה טעם היין מחמת המים כיון שמוסיפים בהם אלכוהול ושאר חומרים. אמנם ביין טבעי ללא תוספות שהוא יין חזק, אפשר למזוג שלשה חלקים מים וחלק אחד יין, אם יש במשקה הנוצר טעם יין.
[2] ארחות רבינו (מהדורה חדשה, חלק א' עמ' רי"א) בשם החזון איש.
[3] שו"ת מנחת יצחק (חלק ח' סימן י"ד); שבט הלוי (חלק י' סימן מ"ב אות ט'); קובץ מבית לוי (חלק י"ד עמ' נ"ה); ועיין ברמ"א (סימן ר"ד סעיף ה') ומשנה ברורה (שם ס"ק כ"ט).
[4] מנחת שלמה (קמא סי' ד'), הליכות שלמה (פסח פרק ט' סעיף י"ג); שיעורי הגרי"ש אלישיב ברכות (עמ' שע"א).
[5] חוט שני (ברכות, עמ' קפ"א).
[6] אור לציון (חלק ב' פרק כ' סעיף י"ח בביאורים); ובקובץ מבית לוי (חלק י"ז עמ' מ"ט) כתב שמותר לערב מים אם עדיין הטעם מורגש היטב; ובספר דרור יקרא (עמ' תל"ב) מובא בשם הגר"ח קניבסקי זצ"ל שאפשר לערב מים כל שאין טעם המיץ נפגם.
[7] שלחן ערוך (סימן רע"א סעיף י"ג); משנה ברורה (שם ס"ק ס"ד). ועיין עוד בבית יוסף (שם) ובאור לציון (חלק ב' פרק כ' סעיף ז').
[8] שלחן ערוך (שם) ומשנה ברורה (שם ס"ק ס"ח). ועיין בביאור הלכה (שם ד"ה של רביעית) שגם לשיטת הצל"ח שנתקטנו הביצים ויש לקדש על כוס המחזיקה ג' ביצים שלנו – לענין השתיה יש להקל לשתות כמלא לוגמיו של המקדש.
[9] מדות ושעורי תורה (פרק ט"ז אות י"א). לשם השוואה: תכולת כוס חד פעמית מפלסטיק (שתיה קרה) מלאה עד גדותיה, היא 180 מ"ל. כוס חד פעמית מקרטון (שתיה חמה, גודל בינוני, 8OZ) מלאה כנ"ל, מכילה 240 מ"ל.
[10] שלחן ערוך (שם סעיף י"ד); משנה ברורה (שם ס"ק ע"ג); ביאור הלכה (שם ד"ה שאם לא טעם).
[11] כך נהג החזון איש זצ"ל (דינים והנהגות פרק י"א סעיף ג'); שמירת שבת כהלכתה (פרק מ"ח סעיף י"ד ופרק נ"ג סעיף ה' ושם הערה י"ט בשם הגרש"ז אויערבאך זצ"ל).
[12] שו"ת אור לציון (חלק ב' פרק כ' סעיף ח').
[13] כף החיים (שם ס"ק פ"ו, צ"ב).
[14] מגן אברהם (סימן רע"ב ס"ק ט'); משנה ברורה (שם ס"ק ל"ג); שמירת שבת כהלכתה (שם).
[15] רמ"א (סימן רע"ב סעיף ט'); שלחן ערוך הרב (שם קו"א ס"ק ב'); שו"ת חלקת יעקב (חלק א' סימן צ"ד); הליכות אבן ישראל (שבת חלק א' עמ' קי"ג).
[16] שלחן ערוך ורמ"א (סימן רע"ב סעיף ט'); משנה ברורה (שם ס"ק כ"ז).
[17] משנה ברורה (סימן רע"א ס"ק מ"א), ועי' שו"ע (סימן קס"ז ס"ד) ושמירת שבת כהלכתה (פרק נ"ג סעיף ט"ו והערה נ"ג).
[18] תורת שבת (סימן רע"א ס"ק ט"ו); שמירת שבת כהלכתה (חלק ב' פרק נ"ג סעיף ט"ו).
[19] שמירת שבת כהלכתה (שם).
[20] עי' שמירת שבת כהלכתה (חלק ב' פרק נ"ב סעיף כ"ד)..
[21] שלחן ערוך (סימן רע"ב סעיף ט'); משנה ברורה (שם ס"ק כ"ז, כ"ט).
[22] עי' שו"ע (שם) ומ"ב (שם ס"ק כ"ז).
[23] כף החיים (סימן רע"ב סק"נ); שמירת שבת כהלכתה (פרק נ"ג סעיף ז'); וכן משמע במשנה ברורה (שם), שכתב ש'לכתחלה' יש ליזהר שלא לקדש בלילה על חמר מדינה, ומשמע שבמקום שאי אפשר, בדיעבד יקדש על חמר מדינה.
[24] חוט שני (חלק ד' עמ' קי"ב); הליכות שלמה (ניסן – אב, פרק ט"ז דבר הלכה ס"ק ט"ז).
[25] הליכות שלמה (שם). אמנם כמבואר שם, בירה לבנה עדיפה כיון שהיא משכרת.
[26] הליכות שלמה (שם); וכן מובא בשם הגרי"ש אלישיב זצ"ל (שבות יצחק פסח עמוד ק"ל). ובשם החזון איש מובא שמיץ תפוזים טבעי אפשר שנחשב לחמר מדינה (הלכות חג בחג פסח, פרק י"ט הערה 27), ועי' בחוט שני (שם). אמנם בשו"ת יביע אומר (או"ח חלק ג' סימן י"ט אות י"א) ובשו"ת אור לציון (חלק ב' פרק כ' סעיף י"ט) כתבו שמיץ כזה אינו נחשב לחמר מדינה, ועיין קובץ מבית לוי (חלק ט' עמ' כ"ו).
[27] הליכות שלמה (שם), ונוסף שם בהערה (29) שמלפנים היו רגילים [להבדיל] דוקא על קפה בלא חלב, אבל כתב שלמעשה אין נראה לחלק בכך, ותוספת החלב אינה מגרעת; ובחוט שני (שם) כתב שיש לדון אם קפה שחור נחשב חמר מדינה, ולמעשה בשעת הדחק שאין לו יין ומיץ ענבים יכול לקדש עליו. אמנם הוסיף, שקפה שחור עם חלב ודאי אינו חמר מדינה. ועיין בספר שמירת שבת כהלכתה (פרק ס' הערה י"ט) שצידד לומר שקפה ללא חלב נחשב חמר מדינה דוקא לאלה הרגילים לשתות קפה שחור בלי חלב, אבל אלה שרגילים לשתות קפה רק עם חלב, עבורם קפה בלי חלב אינו חמר מדינה.
[28] בספר שמירת שבת כהלכתה (פרק נ"ג סעיף י"א) כתב שאם אין לו בירה או מיץ טבעי, יקדש על כוס חלב, על כוס תה ממותק, או על כוס קפה עם או בלי חלב. ובשו"ת יביע אומר (שם) כתב שמי שאינו יכול לקדש על יין או בירה, יברך שהכל על קפה או תה או מיץ הדרים לפני הסעודה, ויועיל לו בשעת הדחק כזאת במקום קידושא רבא.
[29] שולחן ערוך (סימן רע"ג סעיף א') ורמ"א (שם סעיף ג').
[30] שמירת שבת כהלכתה (פרק נ"ב הערה ק"ז); חוט שני (חלק ד' עמ' צ"ט); קיצור שו"ע חזון עובדיה (שבת פרק ט"ו סעיף ד').
[31] שולחן ערוך (שם סעיף ה') ומשנה ברורה (שם ס"ק כ"א וכ"ה).
[32] שולחן ערוך (שם סעיף ג').
[33] עיין משנה ברורה (שם ס"ק כ' וס"ק כ"ו).
[34] שולחן ערוך (שם סעיף ה'); משנה ברורה (שם ס"ק כ"ה).
[35] לדעת הגרש"ז אויערבאך זצ"ל גם בשתית מיץ ענבים מתקיים דין 'קידוש במקום סעודה' (שלחן שלמה סימן רע"ג הערה י'), וכן דעת הגר"נ קרליץ זצ"ל (חוט שני חלק ד' עמ' ק') והגר"ע יוסף זצ"ל (חזון עובדיה שבת חלק ב' עמ' קמ"א, קיצור שו"ע חזון עובדיה שבת פרק ט"ו סעיף ד').
אמנם לדעת הגרי"ש אלישיב זצ"ל מסתבר שמיץ ענבים אינו מועיל לזה (שיעורי מרן הגרי"ש אלישיב ברכות לה,ב; אשרי האיש או"ח חלק ב' פרק ז' סעיף כ"ז) אלא אם כן הוא חולה שאינו יכול לאכול פת או לשתות יין, שבזה אפשר להחשיב גם מיץ ענבים כעיקר מזונו], וכן דעת הגר"ש וואזנר זצ"ל (קובץ מבית לוי, חלק י"ז עמ' מ"ט) והגרי"י פישר זצ"ל (הליכות אבן ישראל שבת חלק א' עמ' קכ"ו).
[36] שער הציון (שם אות כ"ט); משנה ברורה (סימן רפ"ו ס"ק ז'); ובשם החזון איש מובא שבקידוש היום די ברביעית מכוס הקידוש (ראה ארחות רבינו, מהדורה חדשה חלק א' עמוד רי"ד), וכן הגר"ע יוסף זצ"ל (קיצור שו"ע חזון עובדיה שבת פרק ט"ו סעיף ט', ועי"ש שכתב שבשעת הדחק ממש, יוצא ברביעית זו אף בקידוש הלילה).
[37] הגרי"ש אלישיב זצ"ל (שו"ת וישמע משה חלק א' עמ' ק"ד); הגר"י זילברשטיין שליט"א (ווי העמודים וחשוקיהם גליון 30 עמ' ל"ג); הגרי"מ רובין שליט"א (קובץ היכלא גליון ח' עמ' רכ"ב).
[38] ולדעת הגרי"מ רובין שליט"א (שם), במצב זה עדיף שישמע מאחר ולא יקדש בעצמו.
[39] ארחות רבינו (מהדורה חדשה חלק א' עמ' רי"ד) בשם החזון איש; מעשה איש (חלק ה' עמוד צ"א); הגרי"ש אלישיב זצ"ל (שם) והוסיף שבמידת האפשר עדיף שיאכל מאכלים חשובים כמו בשר ואורז וכדומה; הליכות אבן ישראל (שבת חלק א' עמ' קכ"ז); הגר"י זילברשטיין שליט"א (שם); הגרי"מ רובין שליט"א (שם, ועי"ש שכתב שאסור לו לאכול לפני קידוש).
[40] עי' שמירת שבת כהלכתה (חלק ב' פרק נ"ב סעיף כ"ד, ופרק מ' הערה קכ"ו).
[41] עיין שמירת שבת כהלכתה (שם).
[42] שמירת שבת כהלכתה (חלק ב' פרק נ"ב סעיף ג').
[43] עיין ביאור הלכה (סימן פ"ט סעיף ג' ד"ה וכן); שמירת שבת כהלכתה (פרק מ' סעיף נ"ה, וחלק ב' פרק נ"ב סעיף י"ד).
[44] שלחן ערוך (סימן רפ"ו סעיף ג') ומשנה ברורה (שם ס"ק ח' וט').
[45] משנה ברורה (שם ס"ק ט').
[46] שמירת שבת כהלכתה (פרק נ"ב סעיף ט"ז). וראה שם (הערה ס"ב) בשם הגרש"ז אויערבאך זצ"ל שהמנהג הוא שאין חוזרים ומקדשים.
[47] משנה ברורה (שם).
[48] ובכל מקרה של אכילה לפני התפילה, טוב שלפני אכילתו יאמר לפחות את ברכות התורה ופרשה ראשונה של קריאת שמע (משנה ברורה סימן פ"ט ס"ק כ"ב; שמירת שבת כהלכתה פרק מ' סעיף נ"ה).
[49] עיין ביאור הלכה (סימן רפ"ט סעיף א' ד"ה חובת).
[50] שו"ת אגרות משה (או"ח חלק ב' סימן כ"ו); שמירת שבת כהלכתה (פרק נ"ב סעיף י"ב ובהערה ל"ח בשם הגרש"ז אויערבאך זצ"ל).
[51] שו"ת אגרות משה (שם).
[52] שמירת שבת כהלכתה (שם הערה ל"ז) בשם הגרש"ז אויערבאך זצ"ל.
[53] שו"ת אור לציון (חלק ב' פרק כ' סעיף י"ד); שו"ת יביע אומר (חלק ח' או"ח סימן ל"א) אך כתב שאם רוצה רשאי לקדש.
[54] שו"ת תשובות והנהגות (חלק א' סימן רס"ג).
[55] שמירת שבת כהלכתה (שם הערה ל"ה), ועיין לעיל הערה 62.
[56] שו"ת אור לציון (שם). ועיין בשו"ת יביע אומר (שם).
[57] שו"ת מנחת יצחק (חלק ד' סימן כ"ח אות ג'); שמירת שבת כהלכתה (שם סעיף י"ג).
המדור בבניה ויעלה בקרוב…