סעודה מפסקת

• גם חולה שאינו עתיד להתענות בצום תשעה באב, אוכל סעודה המפסקת לפני כניסת תשעה באב, מפני שסעודה זו נתקנה כמנהג אבילות, וגם הוא חייב באבילות על ירושלים. ונוהג בה ככל שאר ישראל שלא לאכול שני תבשילים באותה סעודה, ושאר פרטי דיניה.

תפילה

• חולה שאינו מתענה בתשעה באב, לא יאמר בתפילתו "עננו" בשומע תפילה, אבל אומר הוא בתפילת מנחה "נחם" בברכת בונה ירושלים.
• חולה שאינו מתענה בתשעה באב, אם על פי מנהג עדתו אין מניחים תפילין בשחרית של תשעה באב, אוכל בבוקר כצרכו אף שעדיין לא הניח תפילין, אולם לאחר חצות עליו להניח תפילין לפני שיאכל שוב. במנחה, יניח שוב תפילין לתפילה. ואם מנהגו להניח תפילין בשחרית, נוהג כבכל יום לאכול אחרי תפילת שחרית.

אכילה

• חולה שצריך לאכול מותר לו לאכול כל צורכו ואינו צריך להחמיר ולאכול לשיעורים.
• לגבי השעות בתחילת הצום, יש לשקול זאת עם מורה הוראה ע"פ המלצת הרופא. ישנם חולים – שאין בהם סכנה – שיכולים להימנע כמה שעות מאכילה או שתייה.
• הלוקח תרופה ואינו יכול לבלוע בלי מים יכול לבלוע את התרופה בסיוע מעט מים.
• חולה האוכל לחם, נוטל ידיו כרגיל על כל היד, וכן ייטול מים אחרונים.
• יש אומרים שהאוכל פת בתשעה באב, יאמר 'נחם' בברכת המזון קודם ובנה ירושלים, ויש אומרים שאין לאומרו. ויש שכתב שאם אוכל לאחר זמן מנחה גדולה יאמרנו לפני בונה ירושלים. ויש שכתבו שבכל מקרה יאמרנו בלא חתימה ב'הרחמן' – במקום שמזכירים שאר מועדים. וכל אחד ישאל לרבו.

ישיבה על גבי קרקע

• יולדת, או חולה שהדבר קשה עבורו, יכולים לשבת כרגיל ואינם צריכים לשבת על גבי מקום נמוך.
• איש צוות רפואי המרגיש במהלך הצום כי צלילות דעתו או ישוב דעתו נפגעת מותר לו לשבור את הצום.