איש צוות רפואי המתגורר בערי הפרזים ומגיע לירושלים לקראת שבת לצורך עבודה בבית החולים – האם מתחייב במצוות הפורים בירושלים?

שאלה:

אני אחות באחד מבתי החולים בירושלים, ומתגוררת בטלז-סטון. השנה אני משובצת לתורנות בליל שבת הקרוב – ט"ו אדר, ורציתי לדעת האם אני מתחייבת במצוות הפורים בירושלים. אמנם השנה קריאת המגילה היא בי"ד (יום שישי) גם למוקפים, אך כיצד עלי לנהוג בענין אמירת 'על הניסים' בשבת, וסעודה ומשלוח מנות ביום ראשון?

תשובה:

בשנה של 'פורים משולש', איש צוות רפואי שהוא 'בן עיר' וקיים את מצוות הפורים בעירו ביום י"ד, ואחר כך מגיע לירושלים לקראת שבת, יש להקל שאינו חייב לקיים בשנית את מצוות הפורים עם בני המוקפים (אמירת על הנסים בשבת – ט"ו אדר, וסעודה ומשלוח מנות ביום ראשון – ט"ז אדר). אם הוא רוצה להחמיר, יאמר 'על הנסים' בסוף התפילה לפני 'יהיו לרצון', ובברכת המזון ב'הרחמן', וביום ראשון יקיים 'משלוח מנות' וסעודת פורים.

מקורות:

בתלמוד ירושלמי במסכת מגילה (פ"ב ה"ג) מבואר שבן עיר שעקר את דירתו בליל ט"ו והלך לכרך, חייב במצוות הפורים בשני המקומות. ובביאור הגר"א הביא את דברי הירושלמי להלכה, וכן בביאור הלכה (סימן תרפ"ח ד"ה בן עיר). אך יש סוברים שבן עיר שכבר קיים את מצוות הפורים ביום י"ד, אינו מתחייב שוב ביום ט"ו, גם אם עבר לכרך: עיין בחזו"א (או"ח סי' קנב סק"ב) שזוהי דעת הרמב"ם, ועיין שו"ת שבט הלוי (ח"ח סי' ק"ס). עוד כתבו, שאפילו אם שייך להתחייב פעמיים, לא התחדש דין זה אלא במי שעקר מן העיר וקבע את מושבו בכרך, ולא מי שהגיע רק ליום אחד, וכפי שמשמע בדברי כמה ראשונים (וכך פסק הגר"מ קארפ הלכה למעשה ע"פ דעה זו, ומטעם זה בלבד).

למעשה, רבים מהפוסקים נקטו שעל אותו בן עיר לקיים שוב את מצוות הפורים ביום ט"ו, אך מכיון שיש לחשוש לשיטות שהוא אינו מתחייב שוב במצוות הפורים, לכן לא יברך על המגילה.

אמנם, כאשר מדובר על אחות שמגיעה לירושלים רק לשם עבודתה, דעת רבינו הרב וייס שליט"א שמכיון שבאה רק לשם עבודה ולא באה להתגורר בעיר ביום זה (כלומר: לאכול סעודה, לישון וכו'), היא אינה מתחייבת במצוות החג בירושלים לכל הדעות, ופטורה מפורים בירושלים ואינה צריכה לחגוג אלא את פורים של י"ד.

האמור עד כה הוא בשנה רגילה, אך ב'פורים משולש' יש צד נוסף שאותו בן עיר אינו מתחייב בשנית במצוות הפורים:

לדעת הגרש"ז אויערבאך זצ"ל, בשנה של 'פורים משולש' הגדרת 'בן כרך' נקבעת על פי מקומו של האדם בתחילת יום י"ד, כי היות ובשנה זו קריאת המגילה היא ביום י"ד גם לבני הכרכים, לכן הגדרת 'בן עיר' ו'בן כרך' נקבעת לפי מקומו של האדם ביום זה – יום י"ד. ולדעתו, בן עיר שיצא מעירו לירושלים רק לקראת שבת, אינו מתחייב במצוות הפורים בירושלים, ולא יאמר בשבת 'על הנסים', ואינו חייב בסעודה ומשלוח מנות ביום ראשון (הליכות שלמה פורים, פכ"א אות א').

אמנם בשם הגרי"ש אלישיב זצ"ל מובא שחז"ל לא חילקו בזה, והחיוב במצוות הפורים ביום ט"ו, נקבע לפי מקומו של האדם בשבת. אלא שגם לדעתו, בנדוננו בן העיר אינו מתחייב בשנית במצוות הפורים, כיון שהוא סובר כדעת הפוסקים שרק בן עיר שעוקר את דירתו לכרך [וכן בן כרך ששהה בי"ד בעיר, ושוב חזר לכרך] מתחייב בשנית במצוות הפורים (קיצור דיני פורים המשולש – הרב קארפ, עמ' לו בהערה).

להרחבה נוספת: עיין בספר 'פורים משולש' להגר"ש דבליצקי זצ"ל, פרק ה' סעיף ט"ז.