מעיקר הדין, הזמן הראוי לומר סליחות הוא החל מחצות הלילה (12:27) ועד עלות השחר (5:10). ואם אינו יכול לומר בזמנים, אלו יאמר בשעות הבוקר. בדיעבד, רשאי לומר בכל שעות היום, עד שקיעת החמה. החל משקיעת החמה ועד חצות – אין לומר את הסליחות.
המתפלל ביחידות יכול לומר את סדר הסליחות, אבל את י"ג מידות של רחמים יאמר בניגון ובטעמי קריאת התורה.
אין לומר ביחיד את הבקשות שהן בלשון ארמית, כגון 'מחי ומסי', ו'מרן די בשמיא' וכיו"ב.
טוב לעמוד בשעת אמירת הסליחות. מי שקשה לו לעמוד, יעמוד על כל פנים באמירת 'ק-ל מלך יושב', באמירת י"ג מידות, וכן ב'שמע קולנו'.
כמו"כ, יש לעמוד באמירת הוידוי הנאמר בסוף הסליחות. ולכל הפחות ישתדל לעמוד בעת אמירת המילים 'אבל אנחנו ואבותינו חטאנו'. חולה שאינו יכול לעמוד, רשאי לומר את הוידוי בישיבה.
תפילת "אבינו מלכנו" הנאמרת אחרי תפילת שחרית ומנחה בעשרת ימי תשובה, נאמרת גם ביחיד.
כפרות
אפשר לקיים מנהג כפרות בכל אחד מעשרת ימי תשובה.
אדם שנהג כל השנים לקיים מנהג כפרות על תרנגול, רשאי לערוך כפרות על מטבעות כסף.
ראוי לכל חולה לברר מבעוד יום אצל רופא ומורה הוראה האם מצב בריאותו מרשה לו לצום, ולא להחמיר על עצמו מספק.