שימוש בשבת במכשירים רפואיים הנכבים מעצמם

במאמר בעבר ביארנו בפרוטרוט, ששימוש במכשירי חשמל שהפעלתם אינה לזמן קבוע אלא נכבים ונדלקים מעצמם, לצרכי חולים, לדעת הגרש"ז אויערבאך אף לשיטת החזון איש אין בזה מלאכה, ומאידך תלמידי החזון איש חששו לפחות בחלק מהמקרים כל שיש להפעלה חשיבות שיש בזה מלאכה, ובכל אופן מוסכם שיש להעדיף שימוש במכשיר כזה בשבת מאחר ואין בו מלאכה ברורה. להלן נפרט את הנידון מבחינה מעשית בכמה אופנים.

פעמון לחולה, וכן שימוש באינטרקום

בשמירת שבת כהלכתה (פרק ל"ב סעיף כ"ג) הביא חידוש מדברי הגרש"ז, שמותר לחולה שאין בו סכנה לצלצל בפעמון:

"חולה אף שאין בו סכנה והוא מרותק למיטתו אם בבית החולים ואם בביתו הפרטי והוא צריך עזרה ואין לו דרך אחרת לקרוא מותר לו להשתמש בפעמון לא חשמלי על מנת לקרוא לעזרה אבל אסור לו להשתמש בפעמון חשמלי המותקן ליד מיטתו בבית החולים אלא אם כן ברור לו שלא תידלק נורה עקב הצלצול בפעמון החשמלי ודרושה לו עזרה מידית לצורך רפואתו ובמקום האפשר יצלצל כלאחר יד כגון שילחץ על כפתור הפעמון במרפקו".

ובהערה (ס"ו) הוסיף:

"כי אין בו אלא איסור דרבנן לרוב הפוסקים, ושמעתי מהגרש"ז אויערבך זצ"ל דחושבני דבפעמון חשמלי מותר גם לחזו"א כיון שצריכים כל הזמן ללחוץ עליו עכ"ד".

מבואר בדבריו שני חידושים, א', שהעיקר לרוב הפוסקים שאין בו אלא איסור דרבנן, וב', שדעת הגרש"ז שאף החזון איש מודה בפעמון חשמלי, והטעם לכך הוא שכל מלאכת בונה היא כשנוצרה כאן יצירה חדשה אבל בפעמון שעם עזיבת ידו יפסיק הצלצול בפעמון אין זה מלאכת בונה, כיון שאין לה קיום.

לפי דבריו אפשר ללמוד גם להקל בשימוש באינטרקום מהסוג הישן, לצורך חולה, שכן הצלצול פועל רק בשעה שהוא לוחץ וכן הלוחץ על שפורפרת האינטרקום הדיבור הוא רק בשעה שהכפתור לחוץ ולדברי הגרש"ז אין בזה מלאכת בונה.

יש שחלקו וסברו שלדברי החזון איש כל שינוי חשמלי אסור, וכמו שכתב בארחות רבינו שלדברי החזון איש אסור אף לדבר עם מי שיש לו מכשיר שמיעה, ואף שהשינוי החשמלי הוא לרגע בלבד, וסברתו שכל שינוי חשמלי שיש לו תוצאה הרי זה מלאכה.

אלא שכל זה בפעמון הדומה לפעמון של דלת, או באינטרקום, אבל בפעמונים החדשים היום שהפעמון ממשיך לצלצל ואף נשאר סימן שבחדר מסויים יש קריאה של חולה, לכאורה אין היתר זה שהרי יש כאן פעולה קבועה וממשיכה.

והנה השאלה הדומה לזה היא ללחוץ על כפתור הפותח את הדלת החשמלית בין אם מדובר בדלת שנפתחת ונסגרת ובין אם מדובר בדלת מגנטית שבה פתיחת הדלת מתאפשרת רק אחרי לחיצה על הכפתור, ובכל המקרים האלה יש זמן מסויים שהמלאכה שלו מתקיימת אבל אין לה קיום קבוע כיון שמעצמו נפסקת הפתיחה לאחר זמן.

וכן יש לדון בשימוש במיטה חשמלית לצורך חולה בבית חולים, כאשר כל לחיצה משנה את מצב המיטה במעט, אבל המנוע מפסיק לנוע מעצמו, אלא ששם יש להוסיף ולדון האם יש להסתכל על תוצאת המלאכה שבה השתנה מצב המיטה, או שזה לא נוגע לנו, שהרי שינוי המצב הוא מכני ואילו המנוע פעל לרגע אחד ופסק, ויש לדון אם יש בזה מלאכה מהתורה לדברי החזון איש.

פתיחת דלת חשמלית

בתשובות והנהגות (חלק ו' סימן פ"ה) כתב:

"והנה מפתח אלקטרוני, כיון שאינו גורם שחוטי החשמל יתאדמו ויתלהטו אלא הוא רק מפעיל זרם חשמלי ואח"כ נפסק הזרם מאיליו, א"כ נראה דתליא בהנ"ל דלדעת הגרש"ז זצ"ל בדעת החזו"א מותר ולדעת שאר הפוסקים אסור מה"ת.

מיהו עדיין יש לאסור מדין מוליד וכמש"כ בשו"ת בית יצחק ועוד אחרונים לגבי המפעיל זרם חשמל דכיון שמוליד כח חשמלי בחוטים עובר נמי משום איסור דרבנן דמוליד, וכדרך שאסרו להניח בושם על בגדים מפני שמוליד בהם ריחא, מיהו יש אומרים דבכה"ג שאינו מוליד הזרם הזה אלא לזמן מועט ואח"כ נפסק מאיליו אין בו איסור מוליד, עיין בשו"ת ציץ אליעזר ח"ו סי' ו' אות ט"ו שהביא מחלוקת אחרונים אם במוליד לשעה יש איסור. ולענ"ד נראה שיהודי אסור לו להשתמש בו בשום אופן, משום שיש חשש איסור תורה דבונה ואיסור דרבנן דמוליד וכמ"ש, אבל על ידי אמירה לגוי שאיסורו רק מדרבנן, שפיר בשעת הדחק גדול, וכבנידון דידן שיצטרך להיות סגור בחדרו כבית האסורים כל השבת, יכול להקל לסמוך על דעת הגרש"ז שאין בזה איסור כלל. ואפילו להחולקים וס"ל שאסור משום בונה, אינו ברור שהוא דאורייתא, ואפשר שאיסורו רק מדרבנן. וכיון שכן מותר ע"י אמירה לנכרי דהוי שבות דשבות לצורך עונג שבת. ומצד איסור מוליד שנוצר זרם ליכא איסור ע"י גוי לכו"ע, דכיון דאיסורו מדרבנן מותר ע"י גוי דהוי שבות דשבות, ולצורך עונג שבת וכמ"ש במשנה ברורה (סי' שכ"ה סק"ס). וכמו שנהגו בחו"ל לומר לנכרי לטלטל לביתם החמין מהתנור המרכזי שהיה צריך להוליכו דרך רחובות העיר שאיסורו דרבנן".

מבואר בדבריו שבשעת הדחק אפשר לסמוך על דעת הגרש"ז בדלת חשמלית שאין בזה איסור ואף לחולקים אין בזה איסור תורה.

וכן כתב בספר נשמת אברהם (חלק ד' עמ' י"ט):

"החולה שיש בו סכנה, ישנם בתי חולים בעולם שכל דלתות הכניסה גם לבית החולים וגם למחלקות האשפוז נפתחות ונסגרות על ידי מעגל חשמלי וכך הן נפתחות כשאדם מתקרב אליהן ונסגרות אחרי שהוא מתרחק מהן. לפי מה שכתב החזו"א שיש בסגירת ופתיחת מעגל חשמלי מלאכה של בונה או סותר לא ניתן ליהודי ליכנס לבתי חולים אלה בשבת לבקר חולה, אלא אם כן הוא יכנס יחד עם גוי. ויזהר שהגוי הוא שיכנס קודם. וגם בנוסף לזה אחרי כניסתו ילך היהודי בשווה עם הגוי או יקדים אותו כדי שאחרי כניסתו לבית החולים תסגר הדלת רק אחרי שהגוי נכנס. אך אמר לי הגרש"ז אויערבאך (שליט"א) זצ"ל דכשאי אפשר בדרך אחרת, והצורך הוא גדול – מותר ליהודי ליכנס כרגיל וללא עזרת גוי, וכתב לי מו"ר הגרי"י נויבירט (שליט"א) זצ"ל, יש לבדוק היטב אם אין נורה שנדלקת עם דריכת הרגל על הפלטה עכ"ל".

מדבריו לכאורה יש ללמוד שלא הקל בזה אלא מחמת שסובר שאפשר להקל בחולה במקום צורך שאין בזה איסור תורה ושלא כשיטת החזון איש, אבל לא סבר שבזה גם החזון איש מודה, ואפשר שטעמו שכל שנעשה מעשה על ידי הלחיצה כפתיחת הדלת חשיב כבונה לשעה ואין זה מעשה ארעי.

אבל על פי מה שכתב בתשובות והנהגות נראה שכוונת הגרש"ז שזה אסור רק מדרבנן אלא שגם אם זה איסור דרבנן אין להקל לצורך חולה בלי שינוי, אלא רק צורך גדול, וכמו שכתב גם כן לגבי פעמון.

וכן צידד בתשובת משנת יוסף (חלק ה' סימן ע'):

"ובמכונה שאינה עושה פעולה כגון שלוחץ על הכפתור האלקטרי ומפעיל זרם ועי"ז נפתחת דלת שבפתיחת עצם הדלת אין שוס איסור אז הנדון הוא רק על הפעלת הזרם דלדעת החזו"א הוי בונה ותיקון מנא וכידוע רבים פלפלו בדברי החזו"א ולא נקטו כותיה ראה במנחת שלמה ח"א סי' יא ובעוד ספרים וכנראה נקט כן גם המנחת יצתק חלק י' סי' כט שכ' דפתיחת דלת ע"י כרטיס אלקטרוני מגנטי הוי רק איסור דרבנן עיי"ש הגם שלפי החזו"א הרי מפעיל זרם והוי בונה ותיקון מנא. – ובעצם י"ל שבהפעלת המנעול שיפתח את הדלת יש מקום לא להחשיבו לאיסור בונה או תיקון מנא כי זה רק בעריכת שעון שכתב המשנה ברורה (סימן של"ח ס"ק ט"ו) דהוי תיקון מנא כי שם תועיל עכ"פ הליכת השעון ליממה משא"כ כאן פועל פתיחת הדלת ותו לא דמפעיל הזרם לרגע כמימריה ולא נחשב עי"ז לתקון מנגנון המנעול".

מנגד בתשובת רבינו מנחת אשר (חלק א' סימן ל"א) הביא שיש מי שרצה להקל במנעול חשמלי כיון שהמנעול מחובר כל הזמן לחשמל:

"אודה בפני מע"כ שנדהמתי ונחרדתי למקרא הדברים דמלבד מה שעצם הדמיון אינו עולה יפה כלל דהלא כל סברת החזו"א דיש מלאכת בונה בסגירת מעגל חשמלי מבוססת על סברתו ובפתיחת החשמל שמכניסים הזרם בחוטים חשיב לעולם כתקע אבל תיקון צורה לגשם ונעשה עי"ז שימוש ודאי חשיב בונה.

ובאגרת החזו"א שבשו"ת מנחת שלמה כתב דהכנסת החיים לחוטין המתים הוי כבונה עי"ש הרי דעצם הכנסת הזרם החשמלי לחוטי המתכת המתים הרי היא מלאכת הבנין ולא הכשרת הכלי לפעולתו ולא כתב החזו"א שיש צד בונה והכשרתו לפעולה אלא בהפעלת הכלי החשמלי אלא בעצם זרימת החשמל בחוטים וא"כ אין זה דומה כלל לכיסוי הכלים שהתיר המג"א.

אך יותר מזה יש לתמוה וכי מפני שאנו מדמין נעשה מעשה והלא כל גדולי ישראל אסרו את השימוש בחשמל שנים רבות לפני תקופתו של החזון איש…

בעיקר נראה דאין אנו דנים על הדלת והמנעול אלא על סגירת המעגל החשמלי ועל חידוש זרימת החשמל שלדעת החזו"א יש בו בונה ופסיקת הזרם יש בו סותר ואין זה ענין כלל באיזה כלי  וחפץ מדובר משום כל זה אני אומר ישתקע הדבר ולא יאמר ויש לנו להניח דכל חיבור זרם חשמל יש בו חשש דאורייתא אף שלא נדע בבירור שרש האיסור וגדרו וכבר התרעם האחיעזר שם על עצם העיסוק בשאלה זו לאחר שכבר הכריעו כל גדולי ישראל שיש חשש דאורייתא בסגירת מעגל חשמלי".

והנה יש פנים להקל שאין כאן אלא בנין ארעי ואינו בכלל בנין לשעה, אחר שאין נשאר ממלאכתו דבר, אלא שאם כך זה איסור דרבנן, רק שלצורך חולה בצורך גדול אפשר להקל וכמו שראינו, ובכל אופן יש לעשות את זה בשינוי. ובכהאי גוונא נראה שאפשר לסמוך על הסוברים שאין זה אלא איסור דרבנן ומותר לצורך חולה.

סגירת דלת חשמלית

במקרה שהדלת נפתחה על ידי גוי או בטעות יש לדון האם מותר לעזוב את המקום מאחר ובעזיבתו הוא משחרר את הדלת להיסגר.

בארחות שבת פרק לו הערה כט כתבו:

"עיין בספר מאור השבת ח"ד סי' י"ר הערה קל שכתב שבדלתות האוטומטיות מלבד שכניסתו של האדם גורמת את פתיחת הדלתות גם עזיבתו את המקום יש בה חשש איסור דבשעה שעוזב מופעל קוצב זמן העתיד לסגור את הדלת לאחר כמה שניות ונמצא שאם ילך אחר הנכרי יגרום בזה להפעלת קוצב זמן ולסגירת הדלת ולכן אם הדבר אפשרי כגון שהפתח רחב ישתדל אחרי שהדלת נפתחה ע"י הנכרי להקדים ולהכנס לפני הנכרי כדי שהנכרי יגרום להפעלת קוצב הזמן אמנם אם הדבר אינו אפשרי נראה דמותר ללכת גם אחרי הנכרי ולא צריך לחוש למה שנגרם על ידו בעוזבו את המקום והטעם משום שאין לו צורך בסגירת הדלת ואינו מתכוין לה וכיון שאין כאן מעשה ישיר שלו הרי זה דומה למה שנתבאר שפעולות הנפעלות ע"י מכשירים רחוקים ואין לאדם צורך ועניין בהם אינן אסורות משום מלאכת שבת עיי"ש שהבאנו כן בשם גדולי הוראה

ועוד דאפשר שהפעלת קוצב הזמן ע"י עזיבת המקום אינה בגדר מעשה אלא בגדר גרמא ואין זה דומה למש"כ שהנכנס לדלת שיש בה עין אלקטרונית והוא פותח את הדלת הרי זה כמעשה בידים דהתם מתכוין הוא לפתיחת הדלת ולכן אף אם אין כאן מעשה ישיר הרי זה נחשב כמעשה גמור שלו וכדין זורה ורוח מסייעתו וכמבואר בפרק כ"ט סעיף א' אבל לגבי פעולה הנעשית על ידו בלי כוונה לא נאמר דין זורה ורוח מסייעתו כמבואר שם הערה י"ג ולכן אין כאן אלא גרמא והו"ל פ"ר דלא ניחא ליה בהך גרמא דסגירת הדלת ואין להחמיר בזה במקום צורך גדול.

ולגבי דלתות המופעלות ע"י תא פוטואלקטרי שהאדם בעוברו חוסם קרן אור וע"י זה נפתחת הדלת עזיבתו של האדם את המקום נחשבת לפעמים כמעשה בידים לגבי סגירת הדלת כיון שהוא בגדר הסרת בידקא דמיא בכח ראשון דע"י שעוזב את המקום פוגעת קרן האור בתא החשמלי אמנם גם בזה נראה שמן הדין מותר לעזוב את המקום בשעת צורך גדול מהטעם הראשון שנתבאר בתחילת ההערה שאין זו פעולה ישירה של האדם וגם אין לו צורך בה ולכן אין היא מתייחסת אליו כלל".

שימוש במדחום, מכשיר למדידת לחץ דם, ומכשיר סיטורציה

מכשירי חשמל אלה, תכונתם היא שהם חוזרים למצב שלפני ההפעלה אוטומטית, והרי זה דומה לדלת חשמלית שכתב הגרש"ז שאפשר להקל לחולה בשעת הדחק, ולפי זה תהיה עדיפות למכשיר שהכתיבה בו נמחקת מצד עצמה, וכמו מדחום דיגיטלי פשוט, אבל במכשיר שבו התוצאה נשמרת לזיכרון הרי שיש כאן מלאכה קבועה, ולכאורה רק לסוברים שאין בחשמל מלאכת בונה כלל, אפשר להחשיב את זה כאיסור דרבנן מחמת מלאכת הכתיבה שיש כאן.

[ואפשר אולי לדון גם בו להקל מאחר והמכשיר נכבה, והשמירה לזכרון איננה חשובה כדבר קיים מאחר ואינה ניכרת, ובכל אופן יש להקדים שימוש במדחום שאינו חשמלי, וכשאי אפשר יש להקדים שימוש במדחום דיגיטלי פשוט].

למעשה יש להפעיל מכשירים אלה בשינוי, וכמובן שיש להשתמש לכתחילה בשבת במדחום כספית וכדו', ואם אין אותו יש להעדיף שימוש במדחום פשוט מאשר במדחום השומר לזיכרון, וכן לגבי מכשיר המודד לחץ דם.

(בכל אופן כל לקיחות הסימנים בבית חולים יש לראות אותם כפיקוח נפש, ואין לחכות איתם כלל מאחר ולפעמים יכול להיות מזה השלכות מסוכנות, ועל כן אף שמדובר בהוראה גורפת יש לבצע אותה].