כפי שסיכמו זאת רבני המכון שעל ידי בית המדרש, הדעות בפוסקים נחלקו מן הקצה אל הקצה בשאלה זו. למעשה, כדאי שתתייעצו עם הרב שלכם. ואלו הן הדעות בפוסקים:

זקן המתגורר בבית אבות או מאושפז בבית חולים בהם אין אפשרות טכנית להדליק נרות כלל, או שהנהלת המקום אינה מאפשרת זאת בשל נהלי בטיחות, ידליק פנס או נורה חשמליים הדולקים באמצעות בטריה[1], אך לא יברך על כך^[2].

ויש שכתבו שבשעת הדחק יכול אף לברך על הדלקת פנס^[3], אם יש בסוללה כדי לדלוק חצי שעה[4]. לשיטות אלו, יש שכתבו שרשאי להדליק רק בפנס הדולק על בטריה או מצבר, אך לא בפנס המחובר לחשמל[5], ויש שלא חילקו בזה[6]. וראוי שיניח את הפנס או הנורה באופן שניכר שמדליק אותו לשם מצוה[7].

ואילו לשיטה נוספת, רשאי בשעת הדחק להדליק רק בפנס המאיר על בסיס אש, כמו נורת ליבון, הלוגן וכיו"ב, ובתנאי שיש בבטריה או במצבר די אנרגיה לתאורה במשך חצי שעה. אך בנורות לד ופלורסנט וכדומה, הפועלות על בסיס חשמל – אין יוצא ידי חובתו[8].

אמנם יש הסוברים שאין מקיימים כלל את מצות ההדלקה בפנסים ונורות מכל סוג, ואין הדלקת נר חנוכה כי אם באש ממש[9].

[1] דין פנס הדולק באמצעות חיבור לחשמל – נתבאר להלן.

^[2] קובץ פסקי שמועות (חנוכה עמ' ק"ז), בשם הגר"נ קרליץ זצ"ל; יביע אומר (או"ח חלק ג' סימן ל"ה אות ז').

^[3] פניני חנוכה (עמ' קמ"ו-קמ"ז) בשם הגרי"ש אלישיב זצ"ל.

[4] אור לציון (חלק ד' פרק מ"ד סעיף ב').

[5] אור לציון (שם).

[6] פניני חנוכה בשם הגרי"ש אלישיב זצ"ל (שם, ובהערה).

[7] הגרי"ש אלישיב זצ"ל (קובץ תשובות חלק ג' סימן ק"ג. ועי"ש שכתב כן בדעת ה'בית יצחק' הסובר שחסרון הדלקה באמצעים חשמליים הוא מחמת שאין ניכרת ההדלקה לצורך מצוה, וע"כ כל שעושה היכר שפיר דמי).

[8] הליכות שלמה (חנוכה פרק ט"ו סעיף ג').

[9] כף החיים (סימן תרע"ג ס"ק י"ט); הליכות אבן ישראל (להגרי"י פישר זצ"ל, מועדים חלק ב' עמ' של"ד); הגאב"ד הגר"א וייס שליט"א (קובץ ישורון ל', עמ' תקס"ג).