שלום וברכה,

אכן רבים מעוניינים לעשות כך השנה. עיין במאמר נפרד באתר, האם ראוי לנהוג כך או לא.

למעוניין בכך, אלו הן ההנחיות ההלכתיות:

• יש להתפלל מנחה לפני סעודת הפורים.
• מתחילים בסעודת פורים, ויש להתחיל את הסעודה יותר ממחצית השעה לפני זמן צאת הכוכבים (שהוא זמן קריאת שמע) – דהיינו לפחות כרבע שעה לפני השקיעה.
• נשים ידליקו נרות שבת בזמן שרגילות להדליק, ומאותה שעה אסור להן לאכול עד לאחר הקידוש, אלא אם כן מתנות בפירוש שהפעם אינן מקבלות עליהן את השבת בהדלקת הנרות.
• בשקיעת החמה אסור לכל לאכול עד שיקדשו (משנ"ב סי' רע"א ס"ק י"א).
• ראוי לקבל תוספת שבת בפה, באמירת "מזמור שיר ליום השבת" או שיאמר שמקבל על עצמו שבת[1].
• יש להביא לשולחן לחם משנה[2] ולכסות אותו[3] [וצריך לכסות גם את שאר הלחם הנמצא על השולחן], ואז לעשות קידוש[4] כרגיל מ'ויכולו', אולם אין לברך 'בורא פרי הגפן' מפני שכבר בירכו על היין שבסעודה[5].

אולם אם חלק מבני הסעודה לא שתו יין בסעודה קודם קבלת שבת, יכול בקידוש לברך 'בורא פרי הגפן' ולהוציא את בני הבית שלא שתו בברכתו[6].

• לאחר הקידוש ושתיית היין למקדש ולסועדים, ראוי ליטול ידים בלא ברכה[7].
• יש לבצוע את הלחם משנה ללא ברכת המוציא[8] ולחלקם לסועדים[9]. ואז להמשיך את הסעודה. אולם אם יש שם מי שכבר אכל סעודת פורים ביום ולא אכל עמם כעת סעודת פורים, יברך הוא ברכת המוציא על הלחם משנה ויוציא את כולם.
• יש להיזהר לאכול כביצה פת לאחר הקידוש[10] ועדיף לאכול לאחר צאת הכוכבים[11].  וכן ראוי להביא מאכל מיוחד לכבוד שבת[12].
• בגמר הסעודה מברכים ברכת המזון עם 'רצה', ואין אומרים על הניסים[13].
• לאחר הסעודה מתפללים ערבית של שבת.

[1] עיין משנה ברורה (סימן רס"א ס"ק כ"א) ובמה שציין שם.

[2] ערוך השולחן (סימן רע"א ס"ק י"ג). ועיין עוד בשו"ת ישיב יצחק (חלק י"ט סימן כ"א) שרצה לדייק כן בדברי המגן אברהם והמחצית השקל. וכן כתב בפורים המשולש (דבילצקי, פרק א' סעיף ו'). וראה עוד באבן ישראל (שבת א' סימן ט"ו סעיף ו') שכיון שלהלכה אינו מברך המוציא (עי' להלן), אין צריך לחם משנה. ובמשנת יוסף (חלק ז' סימן ס') הסתפק להלכה אם להחמיר שצריך לחם משנה.

[3] משנה ברורה (סימן רע"א ס"ק ט"ו).

[4] יש להעדיף את היין שכבר שתו ממנו בסעודה זו בכדי שלא יצטרך לברך הטוב והמיטיב וספק מתי לברך האם קודם הקידוש או לאחריו.

[5] שולחן ערוך (סימן רע"א סעיף ד'); משנה ברורה (שם ס"ק כ"א).

[6] עיין שולחן ערוך (סימן רע"ג סעיף ד') ובמשנה ברורה (שם ס"ק כ').

[7] דעת תורה (סימן רע"א סעיף ד' בהגה) שאף שלעניין ברכת המוציא אין לברך, כמבואר להלן, משום שהוא ספק אם הקידוש נחשב להיסח הדעת, מכל מקום לעניין נטילת ידים יש להחמיר שנחשב להיסח הדעת ועל כן יש להחמיר ליטול ידיו בלא ברכה. ואפשר שאף אם הפסיקו להדלקת נרות חשיב הפסק והסחת הדעת וצריך נטילת ידיים. וכ"כ בהלכה ברורה (סימן רע"א אות ל"ב) [ואם הטיל מים בזמן שהפסיק בסעודתו צריך ליטול ידיו בלא ברכה (ביאור הלכה סימן קס"ד ד"ה לחזור)]. אולם בשערי ימי הפורים (שער ד' אות ח') כתב שלא צריך נטילת ידיים.

[8] הכרעת המשנה ברורה (סימן רע"א ס"ק י"ח) והכף החיים (שם ס"ק כ"ט). אולם אם הלחם משנה המיועד לסעודת השבת לא היה לפניו בתחילת סעודת הפורים, והתכווין שלא להוציאו בברכת המוציא של סעודת הפורים, יוכל לברך עליו ברכת המוציא. ראה כעי"ז בפרי חדש (יו"ד סימן י"ט ס"ק ח') שיכול להתנות שלא תחול הברכה על השחיטה השניה אם ישיח ביניהם. וראה עוד בתבואות שור (שם ס"ק י"ז) שאם היה לפניו בעת הברכה אינו מועיל. וראה עוד כעי"ז בב"ח (סימן תע"ג ס"ק י') שיש לכוון בברכה על הכרפס וכן בברכת המוציא שלא להוציא את המרור, ואז יברך על המרור בורא פרי האדמה.

[9] שולחן שלמה (סימן רע"א אות י"א) שאף שאין הבוצע מברך המוציא מכל מקום יוצאים המסובים ידי חובת לחם משנה בבציעתו. ועיין עוד אבן ישראל (מועדים ב' סימן נ"ט סעיף ו' ובהערה שם).

[10] משנה ברורה (סימן רע"א ס"ק ל"ב), ושער הציון (שם ס"ק מ"ג) שצריך שיעור כביצה. וראה עוד במשנה ברורה (סימן רצ"א ס"ק ב') שצריך מעט יותר מכביצה ויש אומרים שיוצאים אף בכזית ונכון להחמיר לכתחילה.

[11] משנה ברורה (סימן רס"ז ס"ק ה').

[12] פורים משולש (דבילצקי, פרק א' סעיף ו').

[13] חיי אדם (כלל קנ"ה סעיף ל"ב); משנה ברורה (סימן תרצ"ה ס"ק ט"ו).