"סוכרת הריון" הינה מחלת סוכרת המתפתחת במהלך הריון, ובדרך כלל חולפת לאחר הלידה. הסיבות להתפתחות המחלה הן הפרשת הורמונים מהשליה, עלייה ברקמת השומן בגוף, ירידה בפעילות הגופנית, ועלייה בצריכת הקלוריות במהלך ההריון. סיבות אלו גורמות לעמידות לאינסולין, ולמצב שבו הגוף אינו מצליח לייצר אינסולין בכמות מספקת, שתכניס את הסוכר לתוך התאים ותשמור על רמת סוכר תקינה בדם.
השכיחות של סוכרת זו הינה כ-5%-10% מכלל ההריונות, כאשר עם העלייה בעודף המשקל באוכלוסייה עולה גם שכיחות הסוכרת[1]. הסוכרת מתחילה בדרך כלל בשלב השני של ההריון – משבוע 20 והלאה[2], ובדרך כלל חולפת לאחר הלידה. עם זאת, חולות בסוכרת הריון הינן בסיכון גבוה לפתח בהמשך חייהן סוכרת מסוג 2.
על מנת לאבחן סוכרת הריון, ניתנת בכל הריון הפניה לבצע בשבועות ה-24-28 להריון בדיקת סקר – הכוללת העמסת סוכר של 50 גרם. כאשר התוצאות גבוליות או גבוהות, מתבצעת בדיקת העמסת סוכר של 100 גרם, על מנת לברר אם אכן מדובר בסוכרת הריון.
בדרך כלל, אשה המאובחנת בסוכרת הריון, נדרשת בשלב הראשון להקפיד על דיאטה, לבצע פעילות גופנית, ולבצע בדיקת סוכר בדם 4-5 פעמים ביום. אם מצב הסוכר בדם אינו משתפר, יומלץ על טיפול תרופתי או שימוש בזריקות אינסולין.
בסעיפים הבאים יתבארו דינים שונים הנוגעים לסוכרת הריון.
טרום היריון
ברכה על "העמסת סוכר"
שבת
יום כיפור
הקדמת לידה
[1] באגודה האמריקאית לסוכרת (ADA) מצביעים על כ-10% מכלל ההריונות בארה"ב.
[2] כאשר סוכרת הריון מתגלה בשלבים מוקדמים יותר, הדבר מעלה חשש לסוכרת טרום הריונית.
[3] שו"ת ציץ אליעזר (חלק כב סימן צ"ד). וראה שם שהוסיף עוד צדדים שהוצאת דם לצורך בדיקת סוכר אינה אסורה מן התורה מכמה טעמים; נשמת אברהם (מהדו"ח או"ח חלק א סימן רמח הערה ב) בשם הגרי"י נויבירט.
[4] תורת היולדת (פרק לח הערה ג) בשם הגרי"ש אלישיב, וטעמו משום שמניעת הריון מאשה כזו – יש בה סכנה נפשית, וכמו שנאמר ברחל אמנו (בראשית ל, א) "הבה לי בנים ואם אין מתה אנכי". ובשו"ת תשובות והנהגות (חלק א' סימן תתפ"ה) דן באשה שמסוכן לה להכנס להריון, אך אין לה עדיין ילדים והיא רוצה להשאיר לעצמה שם ושארית בארץ, וכתב שאם לדברי הרופאים אין זה קרוב לודאי שתמות אלא יש בזה רק נדנוד סכנה – מותר לה להכנס להריון, אך אם ההריון מסוכן לה עד כדי שיש רק סיכוי קלוש שתחיה – אסור.
[5] תורת היולדת (פרק סד סעיף א).
[6] עיין שולחן ערוך (או"ח סימן ר"ד סעיף ח) ובמשנה ברורה (שם ס"ק מג).
[7] קונטרס בדין ברכות הנהנין (יברוב, עמ' 9) בשם הגרי"ש אלישיב, הובא בשו"ת רבבות אפרים (חלק ד סימן נ"ד אות לט), ובספר אשרי האיש (או"ח חלק א' עמ' רמ"ז). וראה עוד כעי"ז בשמירת שבת כהלכתה (פרק מ' סעיף צז, הערה רלא) בשם הגרש"ז אויערבאך.
[8] עיין שו"ת ציץ אליעזר (חלק יז סימן יד).
[9] חלק מקופות חולים מממנות מכשירים אלו, ורצוי לברר זאת.
[10] שו"ת ציץ אליעזר (שם), וסייג זאת בכך שהילדה תבצע את הבדיקה בבטחה ובלי שיהוי ודיחוי. ועיין חוט שני (חלד ד פרק פ"ט ס"ק כא עמ' קצ) שכל דבר שאין בו בהילות, יש לעשותו לכתחילה על ידי נכרי, אף לדעת הט"ז (סימן שכ"ח ס"ק) שבפיקוח נפש אין אומרים לנכרי לעשות.
[11] סוכרת טרום הריונית – סוכרת שהיתה קיימת לפני ההריון.
[12] ההריון גורם לשיבוש בפעילות הלבלב, וכתוצאה מכך עלולה להתרחש "נפילת סוכר" חמורה, משום שהלבלב ממשיך לייצר אינסולין גם בצום.
[13] תורת היולדת (פרק נד סעיף ה).
[14] שו"ת אגרות משה (יו"ד חלק ב' סימן ע"ד); שו"ת שבט הלוי (חלק ו' סימן קכח).
[15] עיין שו"ת אגרות משה (שם, ובאו"ח חלק ד סימן ק"ה אות ו), שו"ת שבט הלוי (שם) וראה שם שתמה על דברי הגר"מ פיינשטיין שבלידה טבעית בזמנה אין סכנה. אך להלכה הסכים לדבריו שאין להקדים את הלידה לא בניתוח ולא בזירוז, אלא אם כן לדעת רופא מומחה יש בהמתנה סיכון יותר.
[16] שו"ת אגרות משה (יו"ד חלק ב' סימן ע"ד).
המדור בבניה ויעלה בקרוב…