הדרכה הלכתית להתמודדות עם סוכרת היריון

הרב יעקב נירנברג

"סוכרת הריון" הינה מחלת סוכרת המתפתחת במהלך הריון, ובדרך כלל חולפת לאחר הלידה. הסיבות להתפתחות המחלה הן הפרשת הורמונים מהשליה, עלייה ברקמת השומן בגוף, ירידה בפעילות הגופנית, ועלייה בצריכת הקלוריות במהלך ההריון. סיבות אלו גורמות לעמידות לאינסולין, ולמצב שבו הגוף אינו מצליח לייצר אינסולין בכמות מספקת, שתכניס את הסוכר לתוך התאים ותשמור על רמת סוכר תקינה בדם.

השכיחות של סוכרת זו הינה כ-5%-10% מכלל ההריונות, כאשר עם העלייה בעודף המשקל באוכלוסייה עולה גם שכיחות הסוכרת[1]. הסוכרת מתחילה בדרך כלל בשלב השני של ההריון – משבוע 20 והלאה[2], ובדרך כלל חולפת לאחר הלידה. עם זאת, חולות בסוכרת הריון הינן בסיכון גבוה לפתח בהמשך חייהן סוכרת מסוג 2.

על מנת לאבחן סוכרת הריון, ניתנת בכל הריון הפניה לבצע בשבועות ה-24-28 להריון בדיקת סקר – הכוללת העמסת סוכר של 50 גרם. כאשר התוצאות גבוליות או גבוהות, מתבצעת בדיקת העמסת סוכר של 100 גרם, על מנת לברר אם אכן מדובר בסוכרת הריון.

בדרך כלל, אשה המאובחנת בסוכרת הריון, נדרשת בשלב הראשון להקפיד על דיאטה, לבצע פעילות גופנית, ולבצע בדיקת סוכר בדם 4-5 פעמים ביום. אם מצב הסוכר בדם אינו משתפר, יומלץ על טיפול תרופתי או שימוש בזריקות אינסולין.

בסעיפים הבאים יתבארו דינים שונים הנוגעים לסוכרת הריון.

 טרום היריון

  1. אשה סוכרתית שידוע שכאשר תהיה בהריון תצטרך לבצע יותר בדיקות דם בשבת, כתבו הפוסקים שמותר לה להרות, ואין בזה כל חשש חילול שבת[3].
  2. אשה שסבלה בעבר מסוכרת הריון או רעלת הריון, והגיעה למצב של סכנת חיים, וכעת היא משתוקקת מאוד להרות שוב, והרופאים אומרים שאם תהיה במעקב יהיה ניתן למנוע סכנות במהלך ההריון – מותר לה להיכנס להריון[4]. מאידך, אשה שבעבר ההריון סיכן את חייה, גם אם ברמת סיכון נמוכה, והיא חוששת מהריון נוסף – מותר לה למנוע הריון[5].

 

ברכה על "העמסת סוכר"

  1. בבדיקת העמסת סוכר – בין של 50 גרם ובין של 100 גרם – אין לברך ברכת הנהנין, משום שהשתיה נעשית לצורך רפואי והאשה אינה נהנית מהטעם כלל[6]. אם במהלך השתיה אוכלים לימון וכדומה, בכדי לאזן את הטעם – יש שכתב שיש לברך על הלימון אף על פי שהוא טפל[7].

 

שבת

  1. חולה בסוכרת הריון שאינה מאוזנת (מצוי בעיקר לאחר איבחון הסוכרת ובתחילת הטיפול בה) עליה לבצע מדידות סוכר גם בשבת.
  2. חולת סוכרת המטופלת באינסולין, עליה לבצע מדידות סוכר גם בשבת[8].
  3. כאשר החולה מאוזנת, ולא נעשה שימוש באינסולין, אלא רק בתרופות הניתנות דרך הפה – ניתן לדלג על הבדיקות בשבת. אך תחילה יש לברר אצל הרופא המטפל האם התזונה בשבת – שהינה בדרך כלל רווית פחמימות ושונה משאר ימות השבוע – אינה משנה את המצב באופן משמעותי המצריך לערוך בדיקות גם בשבת.
  4. חולת סוכרת שעליה לבצע בדיקות בשבת (כמפורט בסעיפים הקודמים), עדיף שתשתמש במכשיר המצריך פחות פעולות בשבת. לדוגמה: מד סוכר המבצע את הבדיקה על ידי דקירה בלבד וללא צורך במקלון (סטיק), או מכשיר המודד את הסוכר ללא הוצאת דם ("סנסור"). יש לציין, שנכון להיום חולה בסוכרת הריון שאינה מטופלת באינסולין, אינה זכאית למכשירים אלו במסגרת "סל התרופות", כך שהבדיקה מתבצעת לרוב בשיטה הישנה של דקירה והוצאת דם[9].
  5. כמו כן, ככל שהדבר אפשרי, עדיף לבצע את הבדיקה על ידי נכרית, או על ידי ילד או ילדה קטנים. גם אם מדובר בבנה או בבתה של החולה – הדבר מותר, ואין בזה איסור חובל באביו או באמו[10].
  6. בענין שימוש ב"עט חכם" למתן אינסולין בשבת, יש להתייעץ עם מורה הוראה לאחר קבלת חוות דעת רפואית על יתרונות השימוש ב"עט חכם" על פני עט הזרקה מכני.

 

יום כיפור

  1. סוכרתית – בין בסוכרת סוג 1 ובין בסוכרת סוג 2 – שכעת היא בהריון (מצב המכונה "סוכרת טרום הריונית"[11]) – אסור לה לצום, משום שצום בזמן ההריון יש בו סיכון גבוה מאד[12], ואפילו אם לפני ההריון אותה אשה יכלה לצום.
  2. חולה בסוכרת הריון שאינה מאוזנת, דינה כחולה סוכרת סוג 2, ואין לה לצום. ויש להתייעץ עם רופא ומורה הוראה.
  3. חולה בסוכרת הריון המאוזנת על ידי דיאטה וכדומה, ואינה נוטלת תרופות בכלל, או שנוטלת כמות מועטת של אינסולין – בדרך כלל יכולה לצום. ויש לברר היטב אצל הרופא לפני יום הכיפורים, האם וכיצד היא יכולה לצום, בכדי שלא תכניס את עצמה לסכנה.
  4. יולדת לאחר "רעלת הריון" נחשבת לחולה שיש בו סכנה, גם אם כבר עברו שבעה ימים מהלידה, ועליה לאכול כפי שיאמרו לה הרופאים[13].

 

הקדמת לידה

  1. לפעמים במקרים של סוכרת הריון הרופאים ממליצים להקדים את הלידה. אם לדברי הרופאים ההמתנה ללידה טבעית יש בה סכנה לאם או לעובר – יש לנהוג על פי חוות דעת הרופאים ולהקדים את הלידה, אם בניתוח ואם על ידי זירוז ללידה באופן טבעי[14]. לדוגמה: המחקר הרפואי מצביע על כך שבמצב של סוכרת הריון, אם ההריון נמשך לאחר השבוע הארבעים – יתכן נזק לעובר, ובמקרה כזה יש לעשות זירוז ולא להמתין.
  2. אולם כאשר אין סכנה לאם או לעובר – אין להקדים ניתוח קיסרי או לעשות זירוז ללידה טבעית[15], וגם אם ידוע (על סמך הריונות קודמים או על פי מצב ההריון כעת) שהלידה תהיה בניתוח – גם במקרה כזה אין להקדים את הניתוח, אלא אם ההמתנה יש בה סיכון, וכאמור[16].

 

[1] באגודה האמריקאית לסוכרת (ADA) מצביעים על כ-10% מכלל ההריונות בארה"ב.

[2] כאשר סוכרת הריון מתגלה בשלבים מוקדמים יותר, הדבר מעלה חשש לסוכרת טרום הריונית.

[3] שו"ת ציץ אליעזר (חלק כב סימן צ"ד). וראה שם שהוסיף עוד צדדים שהוצאת דם לצורך בדיקת סוכר אינה אסורה מן התורה מכמה טעמים; נשמת אברהם (מהדו"ח או"ח חלק א סימן רמח הערה ב) בשם הגרי"י נויבירט.

[4] תורת היולדת (פרק לח הערה ג) בשם הגרי"ש אלישיב, וטעמו משום שמניעת הריון מאשה כזו – יש בה סכנה נפשית, וכמו שנאמר ברחל אמנו (בראשית ל, א) "הבה לי בנים ואם אין מתה אנכי". ובשו"ת תשובות והנהגות (חלק א' סימן תתפ"ה) דן באשה שמסוכן לה להכנס להריון, אך אין לה עדיין ילדים והיא רוצה להשאיר לעצמה שם ושארית בארץ, וכתב שאם לדברי הרופאים אין זה קרוב לודאי שתמות אלא יש בזה רק נדנוד סכנה – מותר לה להכנס להריון, אך אם ההריון מסוכן לה עד כדי שיש רק סיכוי קלוש שתחיה – אסור.

[5] תורת היולדת (פרק סד סעיף א).

[6] עיין שולחן ערוך (או"ח סימן ר"ד סעיף ח) ובמשנה ברורה (שם ס"ק מג).

[7] קונטרס בדין ברכות הנהנין (יברוב, עמ' 9) בשם הגרי"ש אלישיב, הובא בשו"ת רבבות אפרים (חלק ד סימן נ"ד אות לט), ובספר אשרי האיש (או"ח חלק א' עמ' רמ"ז). וראה עוד כעי"ז בשמירת שבת כהלכתה (פרק מ' סעיף צז, הערה רלא) בשם הגרש"ז אויערבאך.

[8] עיין שו"ת ציץ אליעזר (חלק יז סימן יד).

[9] חלק מקופות חולים מממנות מכשירים אלו, ורצוי לברר זאת.

[10] שו"ת ציץ אליעזר (שם), וסייג זאת בכך שהילדה תבצע את הבדיקה בבטחה ובלי שיהוי ודיחוי. ועיין חוט שני (חלד ד פרק פ"ט ס"ק כא עמ' קצ) שכל דבר שאין בו בהילות, יש לעשותו לכתחילה על ידי נכרי, אף לדעת הט"ז (סימן שכ"ח ס"ק) שבפיקוח נפש אין אומרים לנכרי לעשות.

[11] סוכרת טרום הריונית – סוכרת שהיתה קיימת לפני ההריון.

[12] ההריון גורם לשיבוש בפעילות הלבלב, וכתוצאה מכך עלולה להתרחש "נפילת סוכר" חמורה, משום שהלבלב ממשיך לייצר אינסולין גם בצום.

[13] תורת היולדת (פרק נד סעיף ה).

[14] שו"ת אגרות משה (יו"ד חלק ב' סימן ע"ד); שו"ת שבט הלוי (חלק ו' סימן קכח).

[15] עיין שו"ת אגרות משה (שם, ובאו"ח חלק ד סימן ק"ה אות ו), שו"ת שבט הלוי (שם) וראה שם שתמה על דברי הגר"מ פיינשטיין שבלידה טבעית בזמנה אין סכנה. אך להלכה הסכים לדבריו שאין להקדים את הלידה לא בניתוח ולא בזירוז, אלא אם כן לדעת רופא מומחה יש בהמתנה סיכון יותר.

[16] שו"ת אגרות משה (יו"ד חלק ב' סימן ע"ד).

המדור בבניה ויעלה בקרוב…