שהחיינו למי שהשתחרר מבית החולים באמצע חנוכה ומדליק לראשונה בעצמו

שלום רב,

אבי היה מאושפז בבית החולים בשני הלילות הראשונים של חנוכה והדליקו עליו נרות חנוכה בביתו. כעת ב"ה הוא חזר הביתה. האם כשהוא מדליק את הנרות עליו לברך שהחיינו?

תודה רבה

תשובה

שלום רב,

לא פירטת מי הדליק עליו בביתו, והאם כשהיה אביך בבית החולים שמע את הברכות מאחר. למעשה יש חילוק בין מצב שאשתו או אחד מהילדים (הגדולים) הגרים בבית הדליקו את נרות החנוכה שם, למצב שאיש אחר הדליק עבורו בשליחותו. וכן יש חילוק בין מקרה שבהיותו בבית החולים שמע את הברכות מאדם אחר שהדליק שם נרות חנוכה למקרה שלא שמע.

אם בימים הראשונים הדליק אחד מבני ביתו ובירך על ההדלקה שהחיינו, לא יברך כעת שהחיינו. ואם רצה להחמיר יכול לברך בצירוף פרי חדש. ולדעת הגר"ע יוסף זצ"ל יברך שהחיינו אף בלי פרי חדש. ואם מי שהדליק עבורו בבית היה שליח שלא מבני הבית, לכולי עלמא חייב כעת כשמדליק בעצמו לברך שהחיינו. אך גם באופן זה, אם ביום הראשון שמע את הברכות מאדם שהדליק בבית החולים והתכוין לצאת בברכת על הניסים ובברכת שהחיינו (וכפי שראוי לעשות), לא יברך כעת שהחיינו אלא בצירוף פרי חדש.

ביתר הרחבה:

א. אם אשתו או אחד מבני ביתו הדליקו את הנרות בלילה הראשון ובירכו שהחיינו, שוב אין אביך צריך לברך שהחיינו כשידליק בימים לאחר מכן, ואפילו אם לא שמע בבית החולים את הברכה מאחר (ראה משנ"ב סימן תרעו סק"ז לענין מי שאשתו הדליקה עליו, אפילו שלא בנוכחותו, ששוב אינו מברך שהחיינו כשמדליק ביום השני, ובמסורת משה ח"ג עמודים קעז-קעח הביא מהגר"מ פינשטיין זצ"ל שאין לחלק בעניין זה בין אשתו לשאר בני הבית).

ואם רוצה להחמיר ולהדר, יכול לקחת פרי חדש ולברך שהחיינו על ההדלקה ועל הפרי יחד (ע"פ אשרי האיש ח"ג עמוד רנז. והיינו כי כפי המבואר במשנ"ב שם, יש פוסקים שסוברים שצריך לברך. וראה מסורת משה שם עמוד קעח, וכן שם ח"ד עמוד קסג ואילך, שאפשר שמסתבר יותר כשיטת אותם פוסקים אלא שמ"מ י"ל שספק ברכות להקל, עיי"ש).

ודעת הגר"ע יוסף זצ"ל (חזון עובדיה חנוכה עמודים קלח-קלט), שאף כשאשתו או אחד אחר מבני הבית הדליקו בבית ביום ראשון, מכל מקום כשבא הוא עצמו להדליק למחרת צריך לברך שהחיינו, ואין לחוש בזה לספק ברכות להקל. אכן יש להדגיש, ששיטת הגר"ע בזה אינה נובעת מדברי המחבר בשו"ע או מאחד מחכמי ספרד המוקדמים, אלא פסק כן מכח הכרעתו וסברתו ובצירוף צדדים שיש בעניין זה, עיי"ש. לפיכך, מי שקיבל את הגר"ע זצ"ל לרבו והולך כפסקיו בכל חלקי התורה, יש לו לנהוג כן אף בעניין זה, אך בלא"ה, אף בני ספרד יכולים לחשוש בזה לספק ברכות להקל. ובדרך כלל פוסקי ספרד חוששים מאד לדין ספק ברכות להקל.

ב. אם מי שהדליק את הנרות בימים הראשונים בבית אביך לא היה אחד מבני הבית אלא שכן או שליח אחר, יש חילוק בין מקרה ששמע אביך את הברכות בבית החולים ממישהו שהדליק שם, למקרה שלא, כדלהלן:

אם לא שמע את הברכות בבית החולים, צריך אביך לכו"ע לברך בעצמו שהחיינו כשידליק ביום השלישי. באופן זה הוא חייב מעיקר הדין בברכת שהחיינו, גם בלי פרי חדש. וגם אם השליח שהדליק בבית אביך, הדליק קודם בביתו שלו ואז על סמך הברכות שבירך בביתו (כולל ברכת שהחיינו) הדליק גם בבית אביך, לא נפטר אביך על ידי זה מברכת שהחיינו. [ואמנם מסופר בספר פניני חנוכה (עמוד כג), שהגרי"ש אלישיב כשאירע לו מקרה כזה צירף פרי חדש וכך בירך שהחיינו, אך מובא שם שאמר שעשה כן "לרווחא דמילתא", ויכל לברך גם בלי זה].

אך אם כשהיה בבית החולים שמע את הברכות מאדם שהדליק שם והתכוין לצאת בכך ידי חובת ברכת על הניסים וברכת שהחיינו (וכפי שאכן ראוי לעשות), אמנם יש מקום מספק לברך שהחיינו כשידליק בעצמו, אך רק בצירוף פרי חדש (ע"פ פניני חנוכה עמוד כג ואילך, בשם הגרי"ש אלישיב זצ"ל).

[בעונה זו אפשר לברך שהחיינו על קיווי שגדל בארץ ישראל (לא מיובא), וכן על עוד פירות. לפירוט ראה באתר בית המדרש להלכה בהתיישבות "רשימת פירות לברכת שהחיינו".]

הדלקת נר חנוכה עבור אדם המרותק למיטה

שלום רב,

אמי המבוגרת גרה בדירה סמוכה אלינו עם עובדת זרה. רוב היום היא מרותקת למיטתה, יושבת או שוכבת, וקשה מאד להזיז אותה משם. היא קמה לצורך טיפולי פיזיותרפיה ולעיתים רחוקות לצורך טיול ברחוב בכיסא גלגלים. החלון בחדר בו היא שוכבת בדרך כלל, פונה לרחבה אחורית שבה אין אנשים שיראו את נרות החנוכה. לעומת זאת החלון בסלון, שם נהגו הורי להדליק תמיד את הנרות, רחוק ממיטתה וקשה לטלטל אותה לשם. גם אם נעביר אותה לסלון היא עצמה לא תצליח להדליק את הנרות. אנחנו מעוניינים להדליק איתה נרות חנוכה כל יום בביתה, נבקש לדעת איך לעשות זאת?

תשובה

שלום רב,

יישר כחך על המסירות לאמך ועל ההשתדלות במצוות הדלקת נר חנוכה. על שתי מצוות אלו, עליהן נסובה שאלתך – הדלקת נר חנוכה וכיבוד אב ואם – מצאנו לשון נדירה יחסית, שהן מצוות חביבות (רמב"ם חנוכה פ"ד הי"ב: "מצות נר חנוכה מצוה חביבה היא עד מאד", מדרש תנחומא קדושים סימן טו "מצות כיבוד אב ואם כמה חביבה לפני הקדוש ברוך הוא"). יה"ר שזכות המצוות תעמוד לך ולמשפחתך.

לגוף השאלה: צריך להמשיך ולהדליק את נרות החנוכה עבור אמך בחלון הפונה לרשות הרבים, ויש להתאמץ מאד להעביר את אמך בעת ההדלקה לסלון ושם להדליק בנוכחותה. עליך לקנות את הפתילות והשמן מכסף של אמך או שתַקְנֶה אותם לה לפני ההדלקה. קודם ההדלקה תאמר לה שאתה מדליק עבורה ואז תברך את הברכות כשהיא שומעת.

ביתר פירוט:

א. צריך להמשיך ולהדליק את נרות החנוכה עבור אמך בחלון הפונה לרשות הרבים שם נהגו הוריך להדליק תמיד, שכן ההדלקה בחלון צריכה להיות בחלון הפונה לרשות הרבים (שו"ע תרעא ה), ו'פרסום הנס' הוא מעיקרי הדין בהדלקת הנרות (ע"פ אגרות משה או"ח ח"ד סימן קכה). לכן יש להתאמץ מאד להעביר את אמך בעת ההדלקה לסלון ושם להדליק בנוכחותה. אי אפשר שהיא תדליק את הנרות בחדרה ליד מיטתה ואז יעבירו את החנוכיה לחלון בסלון, שכן המדליק נר חנוכה בתוך הבית ואחר כך הוציאו לחוץ לא יצא (שו"ע תרעה א). אין להדליק את הנרות בסלון שלא בנוכחותה, כיון שההלכה היא שכששליח מדליק נרות חנוכה, אין הוא יכול לברך אלא אם המשלח עומד שם ושומע את הברכה (משנה ברורה סימן תרעה סק"ט).

ב. ההדלקה שתיעשה עבורה בסלון צריכה להיות על ידך או על ידי יהודי גדול אחר. גם במקרה שאתם לא בסביבה, העובדת הנכרית לא יכולה להדליק עבורה את הנרות, שכן נר חנוכה שהדליקו גוי לא עשה ולא כלום (רמב"ם חנוכה פ"ד ה"ט), ואפילו עשאו שליח (כך פסקו רוב האחרונים, ראה הליכות שלמה מועדים פרק טז דבר הלכה ח; הלכות חג בחג חנוכה פ"ג הערה 23, ועוד).  גם לשלוח את אחד הילדים הקטנים להדליק את הנרות אי אפשר שכן קטן לא יכול להדליק את הנרות עבור גדול (שו"ע תרעה ג).

ג. רצוי מאד שתמהר להדליק בבית אמך בתוך זמן ההדלקה לכתחילה, שהוא בשקיעה או בצאת הכוכבים (כפי מנהגך). יש ראשונים הסוברים שמי שלא הדליק בחצי השעה הסמוכה לשקיעה או לצאת הכוכבים שוב אינו מדליק (רמב"ם חנוכה פ"ד ה"ה ועוד, ראה ב"י סימן תרעב). ואף שלהלכה נפסק שמדליק אף מאוחר יותר (שו"ע שם סעיף ב), ובזמננו ש"כלתה רגל מן השוק" מאוחר יותר מבעבר, יש בזה צד קולא נוסף (ראה ריטב"א שבת כא ב, ומנחת אשר חנוכה סימן י אות ג), מכל מקום יש חשיבות גדולה להדליק בזמן. רק ב"שכח או הזיד" ולא הדליק בזמן, הולך ומדליק כל הלילה (ראה שו"ע שם).

ד. עליך לקנות את השמן והפתילות מכסף של אמך או שתַקְנֶה אותם לה לפני ההדלקה, כיון שרבים סוברים שהמדליק נרות חנוכה צריך להדליק בשמן ופתילות שלו (ראה שבות יצחק ח"ה פ"י וח"ח פ"ח שהביא כן מהרבה ראשונים ואחרונים, ושם פי"א בשם הגרי"ש אלישיב זצ"ל, שלכתחילה יש לקנות אף הפתילות). וכששליח מדליק עבורו ודאי יש להחמיר בכך (ראה רבינו דוד פסחים ז: ופמ"ג א"א תרעט סק"א, המובאים בשבות יצחק שם). לגבי דרך הקניין,  אפשר לתת לה להחזיק את השמן והפתילות ולקנות אותם בקנין יד ובקנין הגבהה. אם החנוכיה שלה, אפשר שתזכה בשמן והפתילות בקניין חצר.

ה. כאמור אתה שליח שלה להדלקה, לכן תאמר לה שאתה מדליק עבורה ואז תברך את הברכות (שלוש ביום הראשון ושתיים משם ואילך) כשהיא שומעת, ותדליק (כך מבואר בהליכות שלמה מועדים פרק טז דבר הלכה ח, שצריך שההדלקה תיעשה בשליחותה, אבל אם מדליק מעצמו בלי ציווי בעה"ב לא עשה כלום). לכתחילה צריך שהיא תענה אמן, ובדיעבד אף בלי שענתה יוצאת ידי חובה (פמ"ג תרעט א"א סק"ד).

ו. אף שאתה גר סמוך אליה, לכתחילה אין לברך ברכה אחת על שתי ההדלקות (בביתך ובביתה), שכן אז אמך תפסיד את הברכות וגם ייתכן שבאופן זה נחשב שההדלקה בבית אמך נעשתה בלא ברכה,  אלא יש לברך מחדש בבית אמך- כשהיא שומעת (ראה משנה ברורה תרעז סק"ד, שאכסנאי המשתתף בפרוטה צריך לשמוע את הברכות מהמדליק ומשנה ברורה תעה סק"ט ששליח יכול להדלק ולברך עבור אשה, אם היא עומדת שם ושומעת את הברכות).