קידוש וסעודה בליל שמיני עצרת מבעוד יום – לחולים

https://medicalhalacha.co.il/wp-content/uploads/2022/11/123.jpg

הרב יוסי שפרונג

משולחנו של רב בית החולים

שאלה

שלום הרב שפרונג,

אני מאושפז בבית חולים וצריך לאכול את הארוחות שלי בשעות קבועות. האם מותר לי לעשות קידוש בשמיני עצרת מבעוד יום. להדגיש שאני לא יושב בסוכה כיוון שאני מרותק למיטה?

תשובה:

שאלה זו מצויה ביותר בבית החולים שבהם אכן הארוחות מתקיימות בשעות קבועות – פעמים רבות לפני כניסת החג או השבת. להלכה, החולה, שפטור מן הסוכה, ואינו מברך "לישב בסוכה" שהרי הוא אוכל בין כתלי בית החולים, אין לו בעיה לקבל את החג והשבת מוקדם, ולקדש כרגיל. רק החייב בסוכה צריך להמתין עד שיצאו הכוכבים בכדי לקדש על היין.

התשובה בהרחבה:

להלכה, אדם יכול לקבל על עצמו את קדושת השבת או החג מבעוד יום, ולהוסיף מן החול על הקודש. אמנם יש מצבים שבהם העירו הפוסקים שלא ניתן לעשות כן.

הדוגמא הראשונה לזה היא באורח חיים סימן תצד, לגבי הכנסת יו"ט של שבועות, שם כתב הט"ז, שלא יתפלל אדם לפני צאת הכוכבים, משום שבכך הוא קוטע את חמישים הימים שצריכים לעבור מפסח ועד עצרת, עליהם נאמר בתורה "תמימות" – ובכך שהוא מקבל עליו את חג השבועות מוקדם, ימים אלו לא יהיו שלימים.

לעומתו, כתב שם המגן אברהם רק שיש להקפיד שלא לערוך את הקידוש עד שיצאו הכוכבים, משום שאז לא יהיו הימים תמימים, ודייקו מדבריו הפוסקים, עיי"ש מחצית השקל, שאין בעיה עם התפילה המוקדמת, אלא רק עם קידוש.

הט"ז ביאר יותר את שיטתו בסימן תרס"ח, בנוגע לשמיני עצרת. כתבו הרבה פוסקים, שאין לקדש ולסעוד סעודת שמיני עצרת מבעוד יום, גם אם הוא מקבל עליו יו"ט, ומשום שבכך הוי "תרתי דסתרי" – מן התורה עדיין חג הסוכות מחייב אותו לסעוד את כל ארוחתו בסוכה, ולברך "לישב בסוכה", וחיוב זה אינו פוקע גם כשקיבל עליו כבר שמיני עצרת, ואם כן אינו יכול מצד אחד לקדש את יום שמיני עצרת, ומצד שני לשבת בסוכה ולברך ברכת "לישב בסוכה".

כך כותב בשו"ת מהרש"ל (סימן סח):

"ואמרתי לא דבר רק הוא, אף דליכא למיחש כלל בעניין קידוש לומר יום חג הסכות דהא מוסיפין מחול על הקודש וחג הסוכות הוא חול ויום שמיני הוא י"ט ובעבורו הוא בא הקידוש, אכן הברכה של לישב בסוכה קשה לתקן, לא לאומרו אין ראוי דלמה יגרע ברכה מחוייבת נהי שברכות אינם מעכבות היינו בדיעבד אבל לחיובי עצמו בברכה דהיינו לאכול בסוכה בעוד יום ולא לאומרו א"כ עון גדול הוא וגוזל ח"ו הברכה ומועל בהן".

לאחר מכן הוא מבאר שלמרות שקיבל על עצמו את שמיני עצרת, עדיין הוא חייב במצוות חג הסוכות.

הט"ז, מאריך מאוד לשלול שיטה זו, וכותב שברור הדבר שמאחר שחז"ל לימדונו שאפשר להוסיף מחול על הקודש, אם כן המשמעות היא שמיד כשקיבל עליו את שמיני עצרת, חלף עבר היום הקודם, יום הושענא רבא, ומאחר שכך, הוא נפטר מיד מכל מצוות הסוכות, ואין לו חיוב ישיבת סוכה כלל, ואינו צריך לברך לישב בסוכה, ולכן אין ענין לעשות כן.

דבריו אלה מבארים היטב את שיטתו לענין שבועות, שאם הוא מקבל על עצמו מוקדם את חג השבועות, נמצא שהוא קוטע ומקצר את חמישים הימים ואין בידו "תמימות".

אך את שיטת המג"א קשה יותר להבין, משום שאם אכן לשיטתו יש חילוק בין להתפלל תפילת יו"ט מוקדם לבין לערוך קידוש, א"כ מבואר שהוא סובר שיש שני מצבים בקבלת יו"ט או שבת מוקדם:

  • קבלה בתפילה, שבה הוא רק ממשיך קדושת שבת ויו"ט על החול, אבל עדיין אין כאן שינוי ביום, אלא רק תוספת קדושה, ולכן אין מניעה שיתפלל מבעוד יום את תפילת חג השבועות.
  • קבלה בהנהגה מעשית, של קידוש, שאינו יכול להתקיים אלא כשבפועל כבר יו"ט, ולכן כשעושה כן אכן חל כבר יום חג השבועות, וכדברי המג"א שאז לא יהיה תמימות, ושלכן אין לקדש עד שיגיע הלילה.

לכאורה, אם כך הם פני הדברים, יש לעיין מדוע לדעת המג"א יש בעיה לקדש בשמחת תורה לפני צאת הכוכבים, אם ע"י קידוש הוא מסכים לשיטת הט"ז שמשתנה ומתחלף כבר היום.

 

על כל פנים, מדברי כל הפוסקים מבואר שהחיסרון היחיד לעניין שמיני עצרת הוא מצד חובת הברכה של לישב בסוכה, והמשנ"ב הכריע כמותם, אבל פשוט לכאורה שאדם המאושפז בבית החולים, וכן כל חולה אחר ומשמשיו שדינם הוא שפטורין מן הסוכה, אין להם כל בעיה לקדש ולסעוד מבעוד יום וכמו בכל שבת, כיון שאפילו אם עדיין חג הסוכות, אין לגביהם תרתי דסתרי, שהרי בפועל אינם צריכים לשבת בסוכה ולברך "לישב בסוכה".

המדור בבניה ויעלה בקרוב…