עישון אצל צעירים בפורים – מה אפשר לעשות?
במהלך ימי הפורים, נשתרש בקרב חלק מבני התורה הצעירים מנהג קלוקל של עישון סיגריות רגילות או אלקטרוניות. לעיתים נתפס העישון כחלק משמחת הפורים, ומשום כך הוא זוכה לסוג של "הכשר חברתי" זמני. למרות שמדובר בתופעה המוגבלת בעיקר ליום הפורים, יש בכך סכנה של ממש, שכן ההתנסות הראשונית עלולה להוביל להתמכרות ממושכת ולעישון קבוע. הרבה מבני התורה לא ניסו ולא חשבו כלל על עישון, ואף שידעו את נזקי העישון – נפלו להתמכרות ממושכת מחמת סיגריה אחת של פורים.
הגורמים לתופעה
ימי הפורים הינם ימים בהם מרבים בני התורה הצעירים לסובב בחבורות בין הבתים באיסוף כספים או בביקור בבתי הרבנים וכדומה. בבתים רבים וכן בקרב בני החבורה, חלק משמחת הפורים לצד שתיית היין הוא עישון הסיגריות, כך שלצעיר עומדים פיתויים רבים במשך ימי הפורים להתנסות בסיגריה אחת.
כמו כן נוספת בימי הפורים תחושת שחרור והיעדר גבולות. האווירה הכללית היא של שמחה אף אם היא אינה אמיתית. התחפושות, הסעודות ושתיית היין יוצרים תחושה שכל דבר מותר, כולל עישון.
לשהייה הממושכת בקבוצה במשך ימי הפורים תוך כדי שתיית יין ריקודים וכו' ישנו מימד של לחץ חברתי, צעירים רבים מרגישים לחץ להידמות לחבריהם או לגדולים מהם, או שלא להראות פחדנים וכדומה. עישון סיגריה, במיוחד בסביבה חברתית, נתפס לעיתים בעיני המתנסה הצעיר כסמל לבגרות או ל'מבין' וכדומה.
תירוץ נוסף הנשמע מפי הצעירים, הינם סיפורים על גדולי ישראל שעישנו בעבר, בתקופות שבהן לא היו ידועים נזקי העישון, ומליצות רבות שנאמרו ברוח ימי הפורים שיש עניין לעשן בפורים.
נזקים רוחניים ופיזיים
המציאות היא, שרבים מהצעירים המעשנים סיגריה אחת בפורים ממשיכים לעשן גם לאחר החג, ובכך נגררים להתמכרות מתמשכת.
סיגריות מכילות ניקוטין וחומרים מסרטנים הפוגעים במערכת הנשימה, בלב ובכלי הדם. גם סיגריות אלקטרוניות אינן בטוחות, והן מכילות כימיקלים המזיקים לריאות.
העישון גוזל זמן יקר בלימוד התורה ובפעילויות חיוביות אחרות. הזמן המוקדש לחיפוש אחר סיגריות ולעישון עצמו מצטבר לשעות רבות של ביטול תורה. [בנוסף יש ליתן את הדעת על הצורך לממן את הסיגריות שבמצטבר עולות הון רב].
מתוך רצון להרשים, מביא העישון בדרך כלל לתוצאה הפוכה, בה הצעיר במקום לעמוד על עקרונותיו וידיעותיו נכנע לתכתיבי החברה, ובכך מסיר מעצמו חסם של פיתוי העלול לגרום להיסחפות ולאי שמירה על עקרונותיו וערכיו.
האם חובה להוכיח או עדיף להתעלם
רבים נמנעים מלהוכיח את המעשנים, ובדרך כלל אכן עושים בחכמה, שהרי "כשם שמצוה לומר דבר הנשמע, כך מצוה שלא לומר דבר שאינו נשמע" (יבמות סה, ב). אך אצל צעירים שטרם התמכרו לעישון הסיגריות, יש אפשרויות מספר להשפיע ולהדריך, איך יוכלו להימנע מהעישון למרות הפיתוי.
וכבר כתב הרמב"ם (בהלכות דעות ו, ז) כי מצוות התוכחה חלה לא רק על מי שעובר איסור ממשי אלא גם על מי שהולך בדרך שאינה טובה. אין ספק שהעישון הוא בגדר של "דרך שאינה טובה".
על כן – יש להוכיח ולשכנע בדרכי נועם, בשיח נעים שיגרום לצורב הצעיר לקבל ולהפנים. חשוב לשקול היטב האם לאסור על הצעיר או לחילופין להשאיר את ההחלטה בידיו תוך מתן שדר ברור שסומכים עליו שלא יתפתה, וכדומה.
מה אנו כהורים ומחנכים יכולים לעשות?
חשוב שההורים ישוחחו עם ילדיהם על נזקי העישון בצורה כנה ומכבדת, תוך הבנת הלחץ החברתי הקיים בפורים. הסברים ברורים על הנזקים הבריאותיים והרוחניים יכולים להרתיע.
יש להדגיש בפני הנער את חשיבות הבחירה האישית והעמידה בפני לחצים חברתיים. כבוד עצמי הוא כלי חשוב במאבק בעישון. אם הוא יבין שכל חבריו יכבדו אותו יותר כשיראו שהוא עומד על עקרונותיו, הוא יאזור כוחות להימנע מהעישון.
ניתן אף להבטיח תגמול על עמידה בלחץ החברתי, כפיצוי על ההימנעות מהחוויה המושכת. כך ההורה יכול לשדר לנער שהוא מזדהה עם הניסיון, ומעריך את הקושי שהא חווה. [נזכור – אם הצעיר יתחיל לעשן באורח קבע, הדבר יעלה הון רב עשרות מונים מהתגמול שיקבל כעת, וגם שלאחר ההתמכרות קשה להפסיק גם אם מובטח תגמול].
הורים וכן מחנכים שאינם מעשנים – גם לא בפורים – משדרים שאפשר וראוי לשמוח רק באופן שאינו גורר את האדם להתנהגות שלילית, ויכולים להוות מודל לחיקוי.
הדוגמא האישית איננה מתחילה כמובן בהתייחסות לעישון, אלא בהקניית מבט מרומם ונכון על מהות היום הקדוש – יום הפורים, שהוא יום של קבלת התורה מאהבה, ויום שמחה וששון ליהודים, הודאה והלל לקב"ה על ניסיו. ככל שהחוויה של הנערים שלנו תהיה כזאת, יפחת הפיתוי לעשן או לבצע פעולות אחרות בלתי רצויות ביום הפורים.
חשוב מן הצד השני גם שלא להיכנס עם הנער לוויכוחים וטענות. האתגר בהימנעות מעישון בפורים עלול להיות גדול על כוחותיו של הנער. אם למרות הניסיונות שלנו, המשימה לא צלחה – לא נשדר לנער שהוא נכשל וכי מן הסתם הוא צפוי להתמכר לעישון: אדרבה, נתאר את החוויה כדבר חד פעמי שאירע, ובוודאי הנער לא יתמיד בכך.
