בשבועות הקרובים, עד לחג הפסח הבעל"ט, נפרסם מדריך הלכתי מפורט במספר פרקים בענייני הלכות חג הפסח לחולים. המדריך נערך על ידי רבני המכון שע"י בית המדרש גבוה להלכה ורפואה.
פרק ראשון
ההקפדה על מנהגים בפסח – לחולים
חג הפסח מלא וגדוש במצוות, ולא פחות מכך – במנהגים. חלק ניכר מהמנהגים נועד בכדי להתרחק ככל הניתן מאיסור אכילת חמץ, ולחלק מהמנהגים טעמים אחרים. כידוע, ישראל קדושים מקפידים מאוד במנהגי הפסח וחומרותיו יותר משאר כל ימות השנה, ואכן ללא טעם חשוב ומוצדק אין להקל ראש כלל במנהגים, איש כפי מסורת אבותיו. אך מצבי חולי ומוגבלות לעיתים מזומנות מקשים או לא מאפשרים את ההקפדה על המנהגים, ובמצבים אלו עוסק הפרק הנוכחי.
חולה או זקן שמפאת מצבו הבריאותי אין באפשרותו להמשיך במנהגיו, יש להבחין בין המנהגים; ישנם מנהגים שיש להם דין נדר, אשר במקום צורך גדול ישנה אפשרות לערוך התרת נדרים, ויש מנהגים שאפשר להקל בהם אף בלא התרת נדרים, אם משום אופי הנדר והמנהג[18], ואם בשל מצבו של הזקן המוגדר כחולה[19]. מנהגים אלו רבים מאד, ושונים זה מזה, ועל כן לענין מעשה יש לשאול מורה הוראה הבקי בדינים אלו.
[1] שו"ת מנחת אשר (חלק ג' סימן מ"ה).
[2] רמ"א (סימן תס"ב סעיף ד').
[3] משנה ברורה (שם ס"ק י"ט). ובשער הציון (שם ס"ק כ"ו) הביא שנחלקו האחרונים אם מותר לקטף את העיסה (להרטיבה) במעט מים.
[4] משנה ברורה (שם). וכתב בשו"ת אגרות משה (או"ח חלק א' סימן קנ"ד וחלק ד' סימן צ"ח) שאם העיסה לא נשמרה מחימוץ, אין להתיר אף לא לזקן או חולה.
[5] חזון איש (או"ח סימן קכ"א ס"ק י"ב ד"ה ובשו"ע).
[6] חזון איש (שם).
[7] רמ"א (או"ח סימן תנ"ג סעיף א')
[8] משנה ברורה (סימן תנ"ג ס"ק ז').
[9] משנה ברורה (שם בשם החתם סופר סימן קכ"ב).
[10] שו"ת מהר"ם שיק (סי' רמ"א); הגר"ש ואזנר זצ"ל (מבית לוי ח"א עמ' מ"ד). ועי"ש שכתב שמותר לבשל קטניות למותרים באכילתן ע"כ כיריים שמבשל בהן לפסח, ואי"צ כירה נפרדת, ואף אם יגלוש מהתבשיל על הכירה, ינקה אותה ודי בזה.
[11] חוט שני (פסח עמ' קס"א).
[12] אשרי האיש (או"ח חלק ג' פרק נ"ט סעיף ט'), וכן הביא בשו"ת ישיב יצחק (חלק מ"ז סימן ל"א) בשם הגרי"ש אלישיב זצ"ל והגר"ש ואזזנר זצ"ל.
[13] שערי ימי הפסח (שער ה' פרק א'); מעדני יום טוב (חלק ה' סימן ס"ה).
[14] ויש שנקטו שמועילה בזה התרת נדרים שעושה בערב ר"ה או יו"כ, עי' אשרי האיש (יו"ד חלק א' סימן ל"ו סעיף כו) בשם הגרי"ש אלישיב זצ"ל, וכן בילקוט יוסף (פסח ב', עמ' קצ"ו) בשם הגר"ע יוסף זצ"ל.
[15] עי' ארחות רבינו (חלק ב' עמוד נ"ט), הליכות שלמה (פסח, פרק ד' סעיף י"ט). ועי' עוד בספר אשרי האיש (שם) במה שהביאו בשם הגרי"ש אלישיב זצ"ל.
[16] אגרות משה (או"ח חלק ג' סימן סד); חוט שני (פסח עמוד קס"א), וראה בזה בהרחבה במאמר הגרי"מ רובין שליט"א (קובץ 'היכלא' ו', עמ' קל"א).
[17] חוט שני (שם).
[18] עיין בפרי חדש (סימן תצ"ו, דיני מנהגי איסור סוף אות א') שכתב שדבר שאינו אלא מילתא יתירתא, אין צריך התרה. ובשו"ת שואל ונשאל (חלק ה' סימן ס"ב) כתב על פי דבריו שמי שהיה נוהג שלא לאכול בפסח רק מה שנעשה בביתו, וכעת הוצרך לאכול בבית ילדיו – אינו צריך התרה על זה.
[19] עיין בחיי אדם (כלל קכ"ז סעיף ו') שכתב לענין מנהגים שונים בפסח, שיש להתירם במקום צורך גדול או לצורך חולה אף אם אין בו סכנה אם הם צריכים הרבה לכך.
המדור בבניה ויעלה בקרוב…