לרפואת התינוק משה רפאל בן עמנואל בת שבע

תינוקות במצבים רפואיים שונים אינם מסוגלים לינוק או לשתות מבקבוק דרך הפה, ונאלצים לקבל את האוכל ישירות לקיבה. כשמדובר בתקופה קצרה, כגון אצל פגים, מסתפקים בהחדרת "זונדה" – צינורית גמישה דרך האף אל הוושט ומשם לקיבה, וכשמדובר בתקופה ארוכה בדרך כלל יבצעו בניתוח פתח כניסה בטני אל הקיבה ("גסטרוסטום", מוכר גם כ"פג").

לפי יכולותיו של התינוק, ניתנות לו ארוחותיו במנות מדי כמה שעות, או בהזנה רציפה.

תינוק שאינו מסוגל לאכול בכוחות עצמו וזקוק להזנה מסוג זה, נחשב לעניין זה כחולה שיש בו סכנה, שהרי הוא אינו יכול לשרוד ללא ההזנה בדרך זו. לכן מותר לעשות את כל הנדרש לשם כך גם בשבת אפילו כשמדובר בפעולות האסורות בשבת.

יודגש: תינוק שנקבע שהדרך הנכונה עבורו היא לקבל את האוכל דרך מכשיר חשמלי בקצב מסוים וכו', אין שום עניין – ואף אין לנסות – לתת לו את הארוחה באמצעות מזרקים בכדי להימנע מהפעלת המכשיר בשבת. הוא עלול להקיא את מזונו, הזונדה עלולה לצאת ממקומה והוא עלול להסתבך. רק תינוק שבשגרת ימי החול הרופאים מאשרים ותומכים בהזנתו במזרקים ורואים שהוא מסתדר היטב עם זה, עדיף לעשות כך בשבת.

עם זאת, ככל שניתן למעט בחילול השבת – כך צריך לעשות. ונפרט:

הכנת המכשיר לפעולה

• הפעלת המכשיר דורשת לחיצות על המכשיר בשבת. יש לשים לב שהמכשיר מוגדר לקצב האכלה מתאים ושאר הגדרות קבועות שניתן לבצע מערב שבת, וכך למעט בלחיצות הנדרשות בשבת עצמה.
• את הלחיצות הנדרשות בשבת עצמה, במקרה שנכרי מצוי, כגון תינוק שמאושפז בבית החולים, או כשיש עוזרת בית שאינה יהודיה, יש לבצע על ידי הנכרי. ככלל רצוי שכל הפעולות הנדרשות יבוצעו על ידי נכרי אם יש נכרי זמין.
• היה ואין נכרי, יש לבצע את הפעולות בשינוי, כלומר בדרך מעט מסורבלת, למשל: לחיצה על ידי גב האצבע, או עם מזרק.
• חיבור צינור ההזנה אל הזונדה מותר בשבת ואינו דורש פעולה בצורה מיוחדת. חיבור הצינורית אל המכשיר החשמלי, במידה שיכול להיעשות על ידי נכרי או בשינוי, ראוי הדבר, אך במידה שהדבר קשה (כגון במכשירים בהם נדרשת השחלה מיוחדת של הצינור למכשיר), אפשר לבצע כרגיל.

הטיפול בצינורית וסביבתה

• מדבקה המצמידה את צינורית הזונדה אל לחי התינוק, שהתרופפה בשבת ועומדת ליפול, יש להצמיד מדבקה חדשה מיד, בכדי למנוע מצב שבו צינורית הזונדה תצא מהאף, אין לבצע פעולה זו בשינוי משום שפעולה זו דורשת דיוק בכדי שלא ייגרם נזק.
• יש להכין מערב שבת פלסטר או רצועה חתוכה של דבק לצורך הדבקת הזונדה במקרה הצורך.
• צינורית זונדה שיצאה מהאף בשבת, מותר (למי שבקי בכך ע"פ הסכמת הרופא) להחדיר צינורית חדשה בשבת.
• במקרה שאין במקום מי שבקי בכך, אסור לנסות להחדיר את הזונדה בצורה עצמאית, אלא: אם נותר מעט זמן עד לצאת השבת, פחות משיעור הזמן שבו התינוק זקוק לאכול, כך שיתאפשר להספיק לגשת לעזרה רפואית להחדרת זונדה חדשה מבלי שארוחתו של התינוק תתעכב, יש להמתין; אבל אם יש חשש שעיכוב בגישה לעזרה רפואית תעכב את ארוחתו של התינוק, יש לפנות גם בעיצומה של השבת לעזרה רפואית, ובכל מקרה כאמור אסור לנסות להחדיר את הזונדה לבד למי שאינו בקי – הדבר עלול לפצוע ולחנוק חלילה את התינוק.
• מותר לבצע את פעולות ההיגיינה הנדרשות לצורך מניעת זיהום סביבת כניסת ה"גסטרוסטום". יש להניח את חומר החיטוי על גבי העור, ואחר כך לנגבו.

מיקום וניידות המכשיר בשבת

• מכשיר הזנה ("קנגרו") שצריך חיבור לחשמל להפעלתו, יש לחבר אותו מערב שבת אל שקע החשמל.
• מכשיר שהוטען מערב שבת, ונותק כבר מן החשמל, מותר לטלטל אותו ברחבי הבית כשהוא נמצא על גבי עמוד האינפוזיה שעליו תולים את השקית או כשהוא מוצמד לעגלת התינוק.
• אסור לנתק מכשיר המחובר לחשמל, בכדי להוביל את המכשיר בבית, אף לאחר שהסתיימה הטעינה שלו.
• מותר לחבר את המכשיר לשעון שבת, בכדי להטעין בשעת הצורך את המכשיר בשבת, ויש לחבר את המכשיר לשקע ולנתקו ממנו בזמנים שהשעון שבת אינו פועל.

שאיבת החלב לתינוק בשבת

• תינוק שזקוק להזנה באמצעות זונדה, מותר לאימו לשאוב עבורו את החלב גם בשבת. עדיף להשתמש במשאבה חשמלית, ולהפעיל אותה מערב שבת על ידי שעון שבת לזמנים שבהם היא תצטרך לשאוב את החלב. בשאיבות אלו מותר לשאוב אך ורק את הכמות שהוא צריך עבור השבת עצמה, אם אין חשש שבפחות שאיבה יתמעט החלב שלה.
• איך מתבצעת השאיבה? להלן סדר העדיפויות:

1. משאבה חשמלית שפועלת על שעון שבת לזמנים מסודרים. מעט לפני שהיא נדלקת, האמא תחבר את החצוצרה לגופה (ועדיף להשאירה במקומה שלא בהחזקה ישירה אלא למשל לכסותה בבגד). בתום השאיבה, המכונה נכבית לבד.
2. הפעלה של המכונה על ידי נכרית – כאמור, כשהיא מחוברת לגוף לפני ההפעלה (כך לכתחילה. אם לא חיברו, מותר לחבר גם אחרי ההפעלה).
3. אין נכריה שתפעיל את המשאבה, וישנה משאבה פועלת, תחבר האם את החצוצרה לגופה כדרכה.
4. אין במקום נכריה או משאבה פועלת, תחבר האם את החצוצרה לגופה, ואזי תפעיל את המשאבה בשינוי – באמצעות פרקי אצבעותיה, מרפקה או ע"י כלי שאין דרך לעשות בו שימוש כזה בחול (כמו מבחנה וכד').
5. אם אין בנמצא לפעול בדרכים הנ"ל, תשאב את החלב מגופה באמצעות משאבה ידנית כדרכה.

• אם במהלך השאיבה נוצר צורך לשנות את מהירות המשאבה החשמלית בכדי למנוע דימום או פצע, או לשם וויסות תפוקת החלב, מותר לסובב את מחוג הויסות או ללחוץ על כפתורי הויסות. לכתחילה, ראוי לעשות זאת ע"י נכריה, ואם אין כזו במקום, תעשה זאת האֵם בשינוי, כגון ע"י פרקי האצבעות.
• אין לכבות את המשאבה בתום השאיבה. (לרוב היא נכבית באופן אוטומטי).
• כאמור, ההיתר הוא רק עבור חלב שנדרש לשבת עצמה. אבל אם החלב שנשאר גורם לה לכאבים או לדלקת, מותר להמשיך לשאוב – ולשפוך את החלב (לדוגמא: לשאוב לתוך בקבוק שיש בו קצת מי-סבון), אבל במקרה כזה יש לבצע את השאיבה ביד ככל שהדבר אפשרי. אם לא, יש לבצעו על ידי מכשיר חשמלי, ע"פ הדרכים הנ"ל.