היסטרוסקופיה היא שיטה לאבחון וטיפול ברחם. במאמר הקצר להלן נברר בעז"ה את ההלכה האם הדבר מטמא או לא.
כדי להשיב האם הפעולה מטמאה, ראשית יש לברר מספר שאלות:
היסטרוסקופיה אבחנתית – רקע:
היסטרוסקופיה (היסטר – רחם; סקופיה – התבוננות) הינה טכניקה לאבחון וטיפול בהפרעות בתוך חלל הרחם.
באמצעות סליל אופטי זעיר, החודר לרחם, מתאפשרת צפייה ישירה בתוך חלל הרחם, וכך ניתן לאבחן ולאתר בעיות פנים רחמיות (דימום פתולוגי מפוליפ, שרירן, ציסטה; אי פוריות, חשש הידבקויות תוך רחמיות, ועוד).
בדרך כלל הבדיקה מתבצעת כשבוע לאחר הוסת, כאשר רירית הרחם עודנה דקה וניתן לצפות בחלל הרחם בקלות, בלא חשד להריון צעיר.
במהלך הבדיקה, מוזרק לרחם תמיסה פיזיולוגית, לצורך הגדלת נפח הרחם לאפשר ראייה חופשית.
ההיסטרוסקופ, עשוי מצינור גמיש, לערך ברוחב 2-4 מ"מ.
היסטרוסקופיה אבחנתית – היחס ההלכתי:
החדרת המכשור כשלעצמה אינה מטמאה, היות וקוטר המכשור הינו זעיר.
דעות מחמירות:
יש לציין שישנם דעות שכל פעילות פנימית ברחם, מטמאה (שיעורי שבט הלוי, קפח, ג, ד). כמו כן, יש דעות שכל מכשיר שקוטרו 3 מ"מ ומעלה החודר לרחם, מטמא (הגרמ"ש קליין, בשם הרב ואזנר).
בדיקה בזמן טהרה:
לפיכך, כאשר אשה מוזמנת לערוך בדיקה היסטרוסקופיה אבחנתית, בזמן שהיא טהורה, אזי כאמור, במידה ולא ימצא דם, הבדיקה אינה מטמאה. במידה וימצא דם מזערי, לרוב יהיה ניתן להקל שהבדיקה לא מטמא. (כאמור ישנם דעות שהבדיקה אכן מטמא).
היסטרוסקופיה טיפולית – רקע:
היסטרוסקופיה ניתוחית הינה פעילות כירורגית המתבצעת בתוך חלל הרחם. הפעולה מתבצעת בעיקר עבור: כריתת פוליפ תוך רחמי; כריתת שרירן תוך רחמי; הסרת מחיצות או הידבקויות תוך רחמיות; מניעת דימומים בלתי סדירים, ועוד.
הפעולה כרוכה בהחדרת מכשיר לרחם, בקוטר של 9/10 מ"מ, וכן מכשור נוסף לביצוע הפעולה הנדרשת. המכשירים מוחדרים דרך הנרתיק, יחד עם נוזל ייעודי המרחיב את חלל הרחם עבור מתן צפייה וגישה נוחה לביצוע הטיפול.
הטיפול נעשה בחדר ניתוח תוך הרדמה כללית או מקומית. ההמלצה לקבוע את מועד ביצוע הפעולה מיד לאחר תום הוסת.
היסטרוסקופיה טיפולית – היחס ההלכתי:
היסטרוסקופיה טיפולית מורכבת יותר מבחינה הלכתית מאשר היסטרוסקופיה הבחנתית הן בשל קוטר המכשור הרפואי (גדול יותר), והן בשל הפעולה הכירורגית שלרוב כרוכה בהוצאת דם.
כאשר מדובר על פעולה קלה, כמו הוצאת פוליפ הממוקם על "גבעול", אזי גם במידה שנגרם מכך דימום מזערי, הדם ייחשב כפציעה (דם מכה) והפעולה אינה מטמאה (נשמת אברהם, יו"ד, קצד, עמ' קצג; טהרת הבית, ב, עמ' סו).
ברם, כאשר נעשתה פעולה אגרסיבית בדומה לגרידה, כגון כריתת שרירן או הסרת מחיצה משמעותית, היות והפעולה כרוכה ביציאת דימום מוגבר, יש להחמיר שהפעולה מטמאה (אבני שהם, עמ' רלב; הוראת הגר"מ אליהו לרבני מכון פועה).
דעות מחמירות:
יש לציין כי לדעות המחמירות, היות וקוטר המכשור מעל – 3 מ"מ, הפעולה מטמאה בכל מצב אף שלא נמצא דם, על פי הכלל ההלכתי שכל פתיחת הרחם כרוכה בהכרח ביציאת דם והפעולה מטמאה. מלבד זאת, לדעתם, כל פעולה תוך רחמיות הכרוכה בהוצאת דם, מטמאה תמיד (שיעורי שבט הלוי, קפח, ג, ד; שבט הכהן, עמ' סה).
היסטרוסקופיה ניתוחית בשבעת ימי הנקיים:
כאשר אשה הוזמנה לביצוע היסטרוסקופיה ניתוחית בשבעת ימי הנקיים, את הבדיקות הטהרה בימים שלפני הטיפול יש לבצע כבשגרה.
ביום הטיפול יש לבצע את בדיקת הטהרה לפני הטיפול הרפואי, ולאחר הטיפול יש לדלג על בדיקות הטהרה עד היום השביעי לנקיים.
במקרה זה נכון להשתמש בתחבושת היגיינית אף בימי הנקיים, ובמידה ויופיעו כתמי דם זעירים הם אינם מטמאים (זולת הדעות המחמירות שהדם מטמא). במידה וימצא דם בבגד לבן, יש להתייעץ עם פוסק טהרה (תלוי בכמות, ובאפשרות התלייה בפעולה הכירורגית).
כאשר הטיפול מתבצע לקראת תום ימי הנקיים, וביום השביעי לנקיים מופיעים כתמי דם, במידה והאשה תבצע בדיקה וימצא בה דם היא עלולה להיטמא, יש להתייעץ עם פוסק טהרה כיצד לפעול.
התייעצות הלכתית:
במידה וישנו ספק לגבי הפעולה או כמות הדימום וכדו', יש להתייעץ עם פוסק טהרה היות וישנם מרכיבים הלכתיים נוספים העלולים להשפיע על פסיקת ההלכה.
טבילה לאחר היסטרוסקופיה:
אשה שערכה היסטרוסקופיה בימי הנקיים, והיא צריכה לטבול לאחר הבדיקה, על פי התייעצות עם גורמים רפואיים, ניתן לטבול בלא חשש ובפרט כאשר חלפו 24 שעות מהטיפול.
במידה והטובלת חוששת לטבול מפאת זיהום, כדי לצמצם את תחושת החשש ניתן לבקש מהבלנית לטבול ראשונה לאחר החלפת מים, ולטבול בבטחה.
המדור בבניה ויעלה בקרוב…