קדושת השבת:

"שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן לַה' כָּל הָעֹשֶׂה בוֹ מְלָאכָה יוּמָת" (שמות לה, ב).

השבת הינה אחת מהמתנות הגדלות שה' העניק לעם היהודי. יום השבת הינו היום הקדוש ביותר בשנה, ובו מצווה וחובה לשבות ממלאכה, לכבד ולענג את השבת, כאות ברית-זיכרון לבריאת העולם שבו שבת הקדוש ברוך הוא ביום השביעי.

 

מלאכת איסור בשבת:

במשנה במסכת תרומות (ב, ג) מופיע דין מלאכה שנעשתה בשבת באיסור:

"המעשר והמבשל בשבת: בשוגג יאכל, במזיד לא יאכל…".

להלכה, איסור הנאה ממלאכת איסור (שנעשתה מזיד), הינו קנס מדברי חכמים (משנה ברורה, שיח, ב; שו"ת אגרות משה, א, קכו, ג-ד).

 

מלאכת שוגג ומזיד:

בתלמוד במסכת כתובות (לד, א) מופיע מחלוקת תנאים משולשת לגבי הבדלי הדין בין שוגג למזיד.

בשולחן ערוך (שיח, א) נפסק כדעת רבי יהודה:

מלאכה הנעשית בשוגג (טעות), הרי היא אסורה בשבת, ומותרת לכל ישראל במוצאי שבת.

מלאכה הנעשית במזיד (בכוונה), אסור למחלל ליהנות ממנה לעולם, ולכל ישראל מותר במוצאי שבת.

 

בשעת צורך:

במידת הצורך פסק המשנה ברורה (שיח, ז) שניתן להסתמך על דעתו של רבי מאיר:

מלאכה שנעשתה בשוגג (בטעות), הרי היא מותרת לכל ישראל אף בשבת.

מלאכה שנעשתה במזיד (בכוונה), בשבת היא אסורה לכל ישראל, ובמוצאי שבת מותרת אף למי שעשאה.

 

מלאכה הכרוכה באיסור חכמים:

המשנה ברורה (ביאור הלכה, שיח, א, המבשל; שער הציון, שלט, כד) מציין כי פסיקת השולחן ערוך נסובה על מלאכות שעשייתן כרוכה באיסור תורה.

ברם, מלאכות שעשייתן כרוכה באיסור דרבנן, יש לנקוט אף לכתחילה כדעת רבי מאיר (בשוגג, מותר לכל אף בשבת. במזיד, בשבת אסור, ובמוצאי שבת מותר לכל).

 

מלאכת אינו יהודי:

אינו יהודי שביצע מלאכה בשבת עבור עצמו, מותר ליהודי ליהנות ממנה (שולחן ערוך, רעו, ב).

ברם, כאשר המלאכה בוצעה עבור יהודי, המלאכה אסורה בשבת בהנאה, ומותרת במוצאי שבת לאחר חלוף זמן שניתן לבצע את המלאכה לאחר צאת השבת (שולחן ערוך, שכה, ה-ו).

 

ראיה ושמיעה:

אף כי מקור ההלכה נאמרה על איסור אכילת דבר שבושל בשבת. פוסקי ההלכה (שו"ת יביע אומר, ו, או"ח, לד) העלו כי בכלל זה אסור אף מלאכות התלויות בראיה ושמיעה.

לפיכך, מסך אלקטרוני שהופעל בשבת באיסור, וכן תקליט או מכשיר רדיו שהופעל בשבת באיסור, אסור בשבת לצפות ולשמוע מהם. כמו כן, צילום ותקליט שנערך בשבת, אסור לשמוע ולצפות בהם במוצאי שבת.

ברם, יש שצידדו כי ראייה איננה נכללת באיסור הנאה בצאת השבת (מאור השבת, א, יח, הערה קכ, בשם הגר"ח קנייבסקי, ע"פ החזון איש, יו"ד, רח, ז).

כמו כן יש שצידדו להקל בהסתכלות בהעתק צילום ולא בתמונה המקורית (ויאמר שמואל, לא). יתכן לצדד שאף צפייה במדיה המועברת בטכנולוגיה דיגיטלית, איננה נחשבת בהכרח תמונה מקורית, אלא כהעתק.

 

מלאכת מחלל שבת:

פוסקי ההלכה נחלקו מהו תוקף הקנס של איסור הנאה ממלאכת איסור בשבת, כאשר עושה המלאכה הינו מחלל שבת.

לדעת הכתב סופר (או"ח, נ), יש להחמיר יותר, היות וההנאה מהמלאכה שנעשתה באיסור יש בה "סיוע ידי עוברי עבירה", והיא כרוכה באיסור הכשלה "לפני עיוור".

לדעת רבי צבי פסח פרנק בשו"ת הר צבי (או"ח, קפ) תוקף האיסור קל יותר, היות ולא ניתן לאכוף את קנס חכמים על התנהגותו. בסיס לדבריו מופיע בפרי מגדים (רעו, מ"ז, ז; שכה, א"א, כב). ראה עוד ש"ך (יו"ד, קנא, ו).

 

מלאכת תינוק שנשבה:

מלאכת איסור שנעשתה בשבת על ידי מי שאינו יודע כלל שהדבר אסור ('תינוק שנשבה'), נחשבת המלאכה שנעשתה בשוגג. באופנים חריגים כ'מתעסק' שאינה נאסרת כלל (פסקי תשובות, שיח, טו).

 

מלאכת איסור עבור אחרים:

בשו"ת כתב סופר (או"ח, נ) העלה, כי כאשר מלאכת האיסור נעשית עבור אחרים, שלא במקרה, הרי היא אסורה לכל מי שהמלאכה נעשתה עבורו כמו לעושה המלאכה עצמו.

לפיכך, חנויות הסעדה, מפעלי יצור, חברות, בתי חרושת וכדו', המחללות שבת בדרך קבע  עבור לקוחותיהם, אסור לכל ישראל ליהנות מחילול השבת, כמו שאסור לעושה המלאכה בעצמו.

פוסקי הלכה רבים צדדו לדבריו, והורו להימנע משימוש והנאה מדברים שנעשו בכוונה עבור אחרים תוך כדי חילול השבת (שו"ת מהרי אסאד, או"ח, לד; אגרות משה, ב, יז; שו"ת יחווה דעת, ז, סב, ב; אור לציון, ב, ל, א, ועוד).

ברם, יש שפקפקו בדבריו הלכה למעשה (שו"ת הר צבי, א, קפ). ויש שסייגו, כי רק ללקוחות הקבועים שהמלאכה נעשתה עבורם יש לאסור, אך לאחרים מעיקר הדין אין איסור (שו"ת מחזה אברהם, א, מח).

 

אירוע חולף:

אירוע שהתרחש בשבת, ולא ניתן לצלמו במוצאי שבת, כלומר, שיש הכרח לתעד את האירוע על ידי חילול שבת, מעיקר הדין אין בכך הבדל, היות וחכמים לא חילקו בכך (שו"ת מהרש"ם ג, רצג).

ברם, יש פוסקים שכתבו שבאופן זה, אסור להביט בתיעוד לכל ישראל אף במוצאי שבת (מאמר מרדכי, שבת, ה, קכב, כ- כד; ראה ביצחק יקרא, שכה, ו; ארחות שבת, ב, כג, הערה עד).

 

חדשות השבת:

חדשות שהוקלטו צולמו ונערכו על ידי עיתונאים וגופי התקשורת בשבת, וכן תיעוד אירועי ספורט שתועדו בשבת על ידי כתבי ספורט, אסור לשמוע ולצפות בהם במוצאי שבת, היות וחילול השבת נעשה ביודעין עבור הקהל הרחב (שו"ת מנחת יצחק, א, קז; שו"ת הר צבי, א, קפד; ארחות שבת, ג, כה, סו, הערה קלד; ג, כה, הערה צה, בשם הגרש"ז אויערבאך זצ"ל).

 

צפייה בשחרור חטופים שאירע בשבת:

עם ישראל כולו נרגש עד נימי הנפש, בשובם של החטופים והחטופות לחיק משפחתם, ולחיק עמנו הפצוע מפרעות שמחת תורה, ומנפילתם של החיילים הקדושים שחרפו נפשם בעד העם היושב בציון.

מועד שחרור החטופים אירע מספר פעמים ביום השבת, רבים משומרי השבת ממתינים בכיליון עיניים לצאת השבת לצפות בתיעוד ברגעי השחרור, המנפצים ברגשי אושר ושמחה את ציפור הנפש היהודי.

מבחינה הלכתית, מלבד פעילות השחרור הכרוכה בהצלת נפשות, תיעוד שחרור החטופים ופגישתם עם חיק משפחתם, כרוך באיסורי שבת רבים, ולמרות השמחה פורצת הגבולות, אין היתר לחלל על כך את השבת.

בקרב שומרי ההלכה ישנה מבוכה מהי ההתייחסות הלכתית הנאותה לצפייה בשידור חוזר של תיעוד רגעים היסטוריים אלו, לאור העובדה שהן תועדו מתוך חילול השבת. מפאת עוצם הרגישות, ומכלול הדעות הקיימות ראוי שהפסיקה תינתן על ידי גדולי פוסקי ההלכה. יחד עם זאת, יש להתנסח בזהירות וברגישות רבתית, וניתן להציע ניסוח מסקנות כך:

פוסקי הלכה רבים אוסרים כל צילום שצולם בשבת באיסור. לכל הדעות לכתחילה נכון להימנע מכל צפייה בתיעוד שנעשה על ידי יהודי תוך חילול השבת, וכל הנמנע תבוא עליו ברכת שמים.

ברם, על פי שורת הדין, היות שתיעוד במכשור אלקטרוני אינו בהכרח כרוך איסור תורה (לדעות המקילות), החפץ לדבוק בעיקר הדין, אזי:

• תיעוד שנעשה על ידי אינו יהודי (לצורך אינו יהודי) – מותר.
• תיעוד שנעשה על ידי יהודי, לצורך פרטי – ניתן להקל במוצאי שבת.
• תיעוד שנעשה על ידי דובר צה"ל – ניתן להקל במוצאי שבת.
• תיעוד שנעשה על ידי גופי תקשורת – נכון להימנע. הרוצה להקל, יש לו על מה לסמוך (בפרט כאשר הצפייה לא נעשית בערוצי התקשורת הרשמיים).
• כאשר יש ספק מי צילם – מותר.

 

צביון השבת:

פוסקי ההלכה העלו, כי מלבד חישוב גבולות ההלכה, בכל סיטואציה יש לשקול את צביונה של השבת. פעמים שמבחינת גדרי ההלכה ניתן להתיר, אך צביון השבת תובע להימנע.

לפיכך, בכל שאלה הנוגעת הלכה למעשה, יש להיוועץ עם גדולי ישראל לבחון בפלס את מכלול ההיבטים הקיימים מעבר לגבולות ההלכה (ראה שו"ת הר צבי, א, קפד; פסקי תשובות, שיח, יב).

 

שמירת השבת:

השבת מהווה זכות לשמירה ולגאולה, כמופיע בטור (או"ח, רסז) שאין לחתום את ברכת השכיבנו "שומר את עמו ישראל לעד" כביום חול, "היות שאם ישמרו שבת אין צריכין שמירה… ואם ישמרו שתי שבתות מיד נגאלין".

מי יתן שבדרך אמונה נבחר, ובדרך אמונה נגאל.

 

בברכה

איתיאל כ"ץ