השימוש במכשירי שמיעה חדישים בשבת

https://medicalhalacha.co.il/wp-content/uploads/2024/04/Group-43-1.png

רבני בית המדרש

 גדולי הפוסקים נחלקו אם מותר להשתמש בשבת במכשירי שמיעה שהופעלו מבעוד יום[1]. יש האוסרים את השימוש במכשירים אלו וכן את הדיבור עם האדם המרכיבם, כי עוצמת זרם החשמל שבמכשיר משתנה מחמת הקול[2], ורבים מהפוסקים התירו את השימוש במכשירים אלו ואת הדיבור עם כבד השמיעה המרכיב אותם[3], וטעמם, שהזרם המתחדש על ידי הדיבורים אורך פחות מרגע ואין לו חשיבות, וכן משום שהדיבורים אינם יוצרים סגירת מעגל חשמלי אלא רק שינויים בעוצמתו ואין בכך איסור[4]. יש מהמתירים שהורו שמותר גם להגביר או להנמיך את עוצמת השמיעה במכשיר בשבת[5], ויש שאסרו זאת[6].

במכשירים החדשים בני ימינו, יש מספר הדגשות נוספות בכדי שיהיה אפשר להשתמש בהם בשבת כהלכה:

  1. שימוש במכשירים חדישים

מכשירים חדישים בני ימינו, משלבים טכנולוגיות שונות שמטרתן להתאים את פעולת המכשיר לסביבה האקוסטית המשתנה: המכשיר מגביר או מחליש את העוצמה בהתאם לרעש הסביבתי, המכשיר יודע להתמקד בכיוון מסויים של קול ['כיוונון אלומות'], והמכשיר מזהה רעשי רקע ומסנן אותם. משתמש המעוניין בכך, יכול לנטרל את השינויים האוטומטיים וכך יש לו שליטה מלאה במכשיר.

לדעת רבינו הגר"א וייס שליט"א[7], ככל שהשינויים הללו נעשים באופן אוטומטי, השימוש במכשירים אלו מותר, משום ששינויים פנימיים אלה שאין האדם מודע להם ואין בהם כל היכר אין בהם חשש מלאכה כלל.

עם זאת במידת האפשר, רצוי לבטל מערב שבת את כל התגובות האוטומטיות, כך שהמכשיר ישמש כמגביר קול בלבד, ללא סינון רעשים, ללא התמקדות בכיוון מסויים של קול, ללא כיוונון עוצמת ההגברה וללא סנכרון בין מכשירים[8].

האמור עד כה מתייחס לשינויים הנעשים באופן אוטומטי. אם השינויים נעשים על ידי הקשה על לחצן, הדבר שנוי במחלוקת אם יש מקום להתיר זאת במקום צורך גדול, וכמובא לעיל בהערה.

 

  1. הסרת והרכבת המכשיר בשבת

מותר להסיר ולהרכיב את מכשיר השמיעה בעודו פועל [כגון לפני השינה ואחריה], ואין בזה משום מוקצה. אולם ישנם מכשירי שמיעה חדישים שעצם הוצאתם מהאוזן מפסיקה ישירות את פעולתם. במכשירים אלו יש לוודא מערב שבת כי פונקציה זו מבוטלת, על מנת לאפשר את הסרתם והרכבתם בשבת.

כמו כן, יש מכשירים שבהם יש סנכרון אלחוטי המחבר בין האזניות, וכאשר מרחיקים את האזניות זו מזו [לעתים אף למרחק של יותר מ-20 ס"מ בלבד], נפסק הקשר בין האזניות ומושמע צפצוף התראה, וכאשר חוזרים ומקרבים אותם מתחדש הקשר והצפצוף פוסק. במכשירים אלו, ראוי לבטל מערב שבת את פונקציית הצפצוף, ויחד עם זאת, להיזהר כאשר מורידים את המכשירים שלא להרחיק אותם זה מזה.

 

  1. טעינת המכשיר / החלפת סוללות

מכשירי השמיעה בעבר פעלו באמצעות סוללות שכאשר הן מתרוקנות ניתן להחליפן בחדשות. החלפת סוללה אסורה בשבת, ובמקרה של צורך גדול יש לעשות זאת על ידי נכרי.

במכשירי השמיעה החדישים ישנם הפועלים באמצעות סוללות פנימיות מובנות המספיקות רק לכמה שעות, ובימות החול מטעינים אותן מידי לילה באמצעות חיבור האוזניות למטען המחובר לשקע החשמל.

אם הדבר אפשרי, יש להשתמש במכשירי שמיעה היכולים לפעול במשך כל השבת ללא צורך בטעינה. כאשר חל יו"ט סמוך לשבת, וכן בשני ימים טובים, יש צורך בסוללה המספיקה לכמה ימים.

במקום צורך גדול, כאשר כבד השמיעה זקוק למכשיר המחייב הטענה במהלך השבת או החג, הורה רבינו הגר"א וייס שליט"א שמפאת הצער הגדול שיש לאדם ללא המכשיר, ניתן להטעין אותו באופן הבא: יש לחבר את המטען מערב שבת לשעון שבת שידליק את המטען בשעת לילה ויכבה אותו בשעת בוקר. את האוזניות יש לחבר למטען בלילה בעודו מכובה, ולנתק אותן ממנו בבוקר כשהוא כבר כבה. כך חיבור וניתוק האוזניות לא יכבה ויפעיל אותן (הדבר יקרה כשהמטען יידלק ויכבה) וכן לא יתחיל או יפסיק את הטעינה.

במידת האפשר עדיף להכניס את האוזניות למטען בשינוי.

בנוסף, יש שהעירו שעדיף לתכנן את מועד ההטענה כך שהיא תתחיל עוד לפני שהסוללה תתרוקן לגמרי, משום שהטענת סוללה ריקה לגמרי חמורה יותר[9].

חשוב לציין כי ישנם מטענים אלחוטיים הפועלים באמצעות סוללה פנימית באופן שכאשר המטען טעון אפשר לטעון את האוזניות ישירות ממנו גם ללא חיבור המטען לשקע[10]. במטען כזה, לא קיימת העצה האמורה לטעינת האוזניות באמצעות שעון שבת, משום שחיבור האוזניה למטען מכבה את האוזניה ומדליקה את הטעינה, באופן ישיר, וגם הוצאת האוזניה בתום הטעינה מכבה את הטעינה ומדליקה את האוזניה.

 

 

[1] כרקע למאמר יש להקדים: יש מן הפוסקים שהורו שיש להחשיב את לקוי השמיעה, לענין הצורך לאפשר לו לשמוע, כחולה שאין בו סכנה, וכתבו שמה שמקלים לענין חולה שאין בו סכנה שנפל למשכב אפשר להקל גם לצורך לקוי השמיעה. ראה קונטרס יעיר לי אוזן (שבת, עמ' 51, בדברי הגרמ"ש קליין שליט"א בשם בעל שבט הלוי זצ"ל, ושם עמ' 61 בתשובת הגרי"י נויבירט זצ"ל). ובשו״ת ציץ אליעזר (ח"ו, סי' ו') כתב אמנם שיש לגמגם על הגדרת החרש כחולה שאין בו סכנה, אבל החשיב את הצורך של כבד השמיעה במכשיר שמיעה כ'כבוד הבריות', שהרי הוא בא בין אנשים ובושה תכסהו כשאינו שומע מה שמדברים אליו, וכתב על פי זה להתיר עבורו איסור דרבנן [ועיין גם מנחת יצחק (ח"ג סי' מא) שדן בשני היתרים אלו]. וכעין זה שמענו מרבינו הגר"א וייס שליט"א.

לענין מכשיר שמיעה ששכחו להפעילו מערב שבת, או שנכבה בטעות במהלך השבת, יש מהפוסקים שהקלו להפעילו בשבת, על ידי נכרי, עיין חלקת יעקב (ח"ב סי' מא) וציץ אליעזר (שם). ויש שהוסיפו להקל להפעילו גם על ידי ישראל, על כל פנים בשינוי: בתשובת הגרי"י נויבירט (שם) כתב שמכשיר שמיעה שהפסיק לפעול בשבת, לכתחילה יפעילו ע״י נכרי, וכשאין, יסמוך על דעת הגרש"ז אויערבך זצ"ל שמותר מעיקר הדין להפעיל מכשיר שמיעה גם על ידי ישראל (עיין מנחת שלמה תניינא סי' כה). והגרמ"ש קליין (שם) כתב שיש להקל במקרה שאין נכרי להפעיל את המכשיר בשינוי, וזאת על פי דעת שו״ע הרב (סי׳ שכ״ח סי"ט) שחולה שאין בו סכנה מותר לעשות אפילו מלאכה דאורייתא בשינוי עבורו. אבל הגר"נ קרליץ זצ"ל (חוט שני מזוזה וברכות, קונטרס החשמל, עמוד שעח) כתב שהפעלת מכשירי שמיעה אסורה מן התורה, ולכן אין מקום להקל בזה אפילו לחולה שאין בו סכנה, ואפילו בשינוי, ובפרט שבאופן מעשי כמעט ולא שייך שינוי בזה.

[2] חזון איש (ארחות רבנו הקהלות יעקב ח"א, שבת אות ו', בשם הגר"ח קניבסקי זצ"ל); בעל הקהלות יעקב זצ"ל (ארחות רבנו שם); הגרי"ש אלישיב זצ"ל (ארחות שבת חלק ג' פרק כ"ו סעיף כ"ג ובהערה ל"ג, הלכות שבת בשבת חלק ג' עמ' רמ"א בהערה 36, שבות יצחק חלק י"ב סוף פרק י"א); חוט שני (חלק א-ב, עמ' ר"ה). אבל ראה מנחת איש (שבת ח"ב עמ' תקו) שהביא את עדות הגאון רבי נתן שולמן זצ"ל שהחזו״א התיר לאדם להשתמש במכשיר-שמיעה המופעל מערב שבת,  ושכן הורה הגר"י שפירא זצ"ל [מתלמידי החזון איש], וכתב עוד שכן מעידים הרבה בשם הגר"נ קרליץ זצ"ל, שלמעשה התיר בכמה מקרים את השימוש במכשירי שמיעה אחר בירור שאין בהם שום פעולה אחרת מלבד הגברת הזרם.

[3] אגרות משה (ח"ד או"ח סי' פה); מנחת שלמה (קמא ח"א סי' ט' ענף ג' אות ז') וכן הוא בשמירת שבת כהלכתה (פרק ל"ד סעיף כ"ח) בשם הגרש"ז אויערבך זצ"ל, ועי"ש שמספקא ליה לגרש"ז מהי שיטת החזון איש בזה; יביע אומר (או"ח חלק א' סימן י"ט אות י"ט); מנחת יצחק (ח"ב סי' י"ח וסימן קי"ב); ציץ אליעזר (ח"ו סי' ו); מנחת אשר (חלק א' סימן ל"ב וחלק ב' סימן ל"ג); מנוחת אהבה (חלק א' פרק כ"ד סעיף י"א).

[4] ראה מנחת שלמה (שם). וראה מאורי אש השלם (ב' עמ' תתקל"ג ואילך) שאף כי במכשירי שמיעה החדישים, בעלי מיקרופון דינמי, מתחדש בכל פעם זרם בתוך רכיבים פנימיים, ולא כמו במכשירים הישנים בהם היה רק שינוי בעוצמת הזרם, מכל מקום מדברי הגרש"ז הנ"ל יש ללמוד שאף השימוש במכשירים אלו מותר, וזאת כאשר השימוש בהם נעשה עבור כבדי שמיעה. וראה עוד בקובץ אספקלריה (המכון המדעי טכנולוגי להלכה, אייר תש"פ) שהמכשירים החדשים יש בהם צד קולא לענין עצם השימוש, משום שבמכשירי השמיעה הדיגיטליים שינויי הזרם הם מזעריים ביותר וכמעט בלתי מורגשים, עד שאינם ניתנים לבדיקה רק באמצעי מעבדה משוכללים ועדינים מאוד, כך שבאופן כללי כולם עומדים בקריטריונים ההלכתיים המאפשרים את השימוש בשבת ללא כל חשש ופקפוק.

יש לציין שרבים מהפוסקים הקלו לגבי השימוש במכשיר שמיעה גם כאשר אסרו את השימוש במכשירים המשתמשים בטכנולוגיות דומות [ראה בתשובת רבינו הגר"א וייס שליט"א (בספר אוזן עבדך עמ' עה), שביאר טעמו של דבר].

[5] שמירת שבת כהלכתה (שם) בשם הגרש"ז אויערבאך זצ"ל [והיינו מטעם הנ"ל שאין איסור בהגברת או הנמכת עוצמתו של זרם חשמלי. וראה שמירת שבת כהלכתה ח"ג (תיקונים ומילואים, פרק ל"ח הערה ל"א), שהביא מהגרשז"א, שיתכן שלדעת החזון איש הדבר אסור].

בתשובת הגרי"י נויבירט (לרבני מכון שמע קולינו, קובץ יעיר לי אוזן שבת), מבואר שכן הדין אף במכשירי שמיעה דיגיטלים, שמותר לשנות בהם את עוצמת הקול וכן להחליף בהם תוכניות על ידי לחיצה על הכפתורים המתאימים. ואף שבתוך המכשיר נסגרים מעגלי חשמל חדשים, כיון שבכללות המכשיר פועל, אין בכך איסור.

[6] מנחת איש (שבת חלק ב' פרק ל"ו סעיף צ"ח).

[7] שו"ת מנחת אשר (ח"ב סי' לג).

[8] המכון המדעי טכנולוגי להלכה, בדק מכשירי שמיעה שונים והעניק אישור הלכתי לאלו שכאשר מפעילים אותם במצב 'קבוע' מתבטלים בהם שינויי התוכניות האוטומטים מחמת מעבר בין אזורים שונים ועוד. במכשירים המאושרים על ידם קיימות שתי תוכניות המותאמות לשבת: התוכנית העדיפה היא זו הכוללת ביטול מלא של התגובות הדינאמיות, ומשאירה את המכשיר לתפקד כמגביר קול בלבד, עם זאת הם כותבים שבמקרי הצורך, במיוחד אצל ילדים וקשישים, ניתן לשקול להעביר את המכשיר לתוכנית הבאה המבטלת את רוב השינויים הדינאמיים אך כוללת סינון רעשים.

[9] עיין חיי אדם (כלל מ"ד סעיף י"ט) ומשנה ברורה (סימן של"ח ס"ק ט"ו) בענין עריכת שעון קפיץ, שאם כבר פסק מלפעול – מתיחת הקפיץ יש בה איסור תורה, אך אם הוא עדיין הולך יש לסמוך על כך שאין בזה איסור תורה.

[10] כפי שמעיר הרב שי סימינובסקי (ב"אמונת עתיך" 139), ניתן לזהות את סוג המטען בצורה פשוטה: האם ניתן להשתמש בו ללא חיבור לחשמל, האם יש על גביו סימון של מידת הטעינה של המטען; האם כתוב על הדגם שהוא "to-go" (כלומר שהוא מתאים לשימוש בדרכים).

המדור בבניה ויעלה בקרוב…