הנדסה גנטית בבעלי חיים ובבני אדם

https://medicalhalacha.co.il/wp-content/uploads/2022/11/123.jpg

הרב יוסי שפרונג

ויקח לו יעקב מקל לבנה לח ולוז וערמון ויפצל פצלות לבנות מחשוף הלבן אשר על המקלות, ויצג את המקלות אשר פיצל ברהטים בשקתות המים אשר תבאן הצאן לשתות לנכח הצאן ויחמנה בבואן לשתות. ויחמו הצאן אל המקלות ותלדן הצאן עקודים נקודים וטלואים… ויפרוץ האיש מאד מאד ויהי לו צאן רבות ושפחות ועבדים וגמלים וחמורים (בראשית ל, לז-לט, מג)

דורות רבים של פרשנים עמדו על ביאור מעשהו של יעקב אבינו. הכיצד השפיעה הצגת המקלות המפוצלות לנגד עיני הצאן בזמן הייחום על כך שנולדו יותר עקודים נקודים וברודים. אחת ההשערות המעניינות בנושא היא, שיעקב היה מודע להשפעה של הסביבה על התכונות התורשתיות.

פרופ' הרב אברהם שטיינברג מבאר הנחה על פי מחקרים מדעיים כך:

"הנחת מחברת זו מבוססת על הידיעה כי צבע לבן בכבשים וצבע שחור בעזים היא תכונה שלטנית (דומיננטית), בעוד שטלאים בצבעים ובמיקומים שונים יש תכונות נכנעות (רצסיביות). לפיכך כבש לבן או עז שחורה יכולים להיות מונוזיגוטים, היינו שקבלו משני ההורים את הגן לצבע הלבן או השחור, ויכולים להיות הטרוזיגוטים, היינו שקבלו מהורה אחד את הגן לצבע לבן או שחור ומהורה אחר את הגן לטלוא, אלא שגן זה לא בא לידי ביטוי בהיותו נכנע . רק העברה תורשתית משני ההורים של הגן לטלוא יבוא לידי ביטוי ממשי בצאצא. כמו כן מבוססת הנחתו על הידיעה כי זכרים הטרוזיגוטים הם בעלי או-יתר ופוריות מוגברת לעומת זכרים הומוזיגוטים. שילוב הידיעות הללו מסבירים את הצלחת יעקב: הוא הבחין בין הזכרים שלהם ויתר עם הזכרים החלשים והאיטיים מבחינה מינית, והפריד ביניהם. הוא נתן אפשרות רק לבעלי האון-יתר להיזדווג, ובכך העלה את הסיכוי לטלואים בכל עונת ייחום, וכך הגיע לעושרו”.

ריפוי גני תרפיה) ) ) הוא אחד התחומים הנחקרים ומתפתחים לאחרונה. בבסיס המחקר נבחנת ומפותחת אפשרות להחדיר עותק תקין של גן לתוך מתאים או רקמות של חולים, במטרה להחליף את הדברים גנטיים שעברו מוטציה שפגעה בתפקודם. תחום זה הוא חלק מהתחום הרחב יותר של הנדסה גנטית, השתתפותו מוכלאים שמרכיבים גנטיים בבעלי חיים ובצמחים במטרה לשפר את המידות בפני וירוסים או למהר את קצב גדילתם. הנדסה גנטית מעוררת דיון אתי רחב שלא ניכנס לכאן. בשורות הבאות נתייחס להיבטים מסויימים של היחס ההלכתי להנדסה גנטית בבעלי חיים ובצמחים וננסה לברר את היחס ההלכתי כלפיהם. משם נגיע להנדסה גנטית בבני אדם.

בשו”ת מנחת שלמה (חלק ב’ סימן צז אות כז) נשאל בענין הנדסה גנטית, שמכניסים חלקיקי מתאימות מבריה אחת לשניה, ועל ידי זה משנים את האיכות של השניה, האם יש בדבר איסור כלאים.

כידוע, איסור כלאים כוללים גם הכלאה בין מיני סוגים של בעלי חיים. האם גם הנדסה גנטית תיחשב כלאיים? השואלה את האפשרות של אחר שאין מדובר בהכלה גורמים הניכרים למען אלא של חלקיקיםירים, הדבר יהיה מותר, זה על פי הכלל הידוע בהלכה העליה סורי התורה, רק לדבר אפשר לראות בעין, וכמוגבי איסור תולעים, חיידקים אסורים אך הם בעלי חיים, זה. מפני שהם רבים לעין האדם. השואל רצה שוות בין הדברים ולהסיק גם בהנדסה גנטית לא יהיה איסור כל עוד מדובר על הכלאה של חלקיקים זעירים.

הגרש”ז אויערבאך זצ”ל דחה את ההשוואה, על פי עיקר שנתבאר במקומות, ולפיו כלל זה לא נאמר בדבר שבני אדם (המדענים) מתעסקים עם אותם החיידקים ומטפלים בהם בהעברתם מבעל חיים זה לאחר. עצם העצה וההתעסקות עם חלקיקים מזרים מעוררים את האיסור, ומה שאמרו שחיידקים נחשבים במצב לתולעים זה רק הטבעי שהאדם איננו רואה את החיידקים ואיננו מתעסקים, ומשום כך ניתן יהיה להתייחס כאילו הם קיימים.

עם זאת, הגרש”ז מסכים שלא שייך בזה איסור כלאיים, זה לאחר שבאיסור ההרבעה של בהמות כלאיים נאמר בתורה “בהמתך”, ולדבריו הרבעה זו אינה נחשבת הרבעת גוף בהמה בבהמה, ומשום כך היא איננה אסורה (זאת לעומת כלאי השדה, שם עיקר איסור). התורה הוא על הצמחת השדה משתי מינים, גם הכלאה בכגון הזרקת מיץ בלבד, שאיננו ראוי להצמחה אם ייזרע לבדו, נחשבת זריעת כלאיים).

עוד עוסק הגרש”ז בשאלה, נוסף ועל ידי הנדסה גנטית תגדל עגבנייה על עץ, או יהיו לדג טמא סימני טהרה, האם יברכו על העגבניה בורא פרי העץ? האם הדג הטמא יהפוך לטהור?

הגרש”ז מבחין בין השאלות. בעוד ולגבי הגבניה הוא כותב שייתכן שאכן ברכתה תהיה "בורא פרי העץ" מאחר וסוף סוף גדלה על העץ, אף שכעיקרון מין זה גדל באדמה, הרי שלגבי הדג הוא מעיר שהדבר תלוי בהבנת מהות דין הסימנים שאמרה התורה: האם הסימנים, למשל בדגים – סנפיר וקשקשת. , הם סיבת ההיתר לאכילה, או שהם רק סימן בלבד על הסוג והמין שאותו מתירה התורה או אוסרת, ורק ניתן להבחין מהמיינים המותרים והאסורים על ידי הסימנים.

אם נקוט כהנחה, ברור למדי שההנדסה הגנטית שתשנה את הסימנים אך לא את המין לא תשפיע על ידיעתנו שמין זה התורה אסרתו (כפי ידענו דבר זה לפני ההנדסה הגנטית). אבל גם אם נקוט כדרך הראשונה, ונרצה לומר שמאחר שהסימנים הם סיבת הכשרות, אם כן זה יהפוך לכשר הישיות לו סימני כשרות, מכל מקום סביר להניח של סימנים כאלה דיברה תורה, שהם בסופו של דבר מלאכותיים, אלא דווקא על הסימנים הטבעיים שיש. במין מסויים זה. לסיכום הוא כותב שמאחר וסוף סוף מדובר במין טמא – אין להנדסה הגנטית יכולת להשפיע על כשרותו.

בשו”ת שבט הלוי (חלק ז' סימן קכ”א) נשאל כיצד להתייחס להנדסה גנטית לייצור דגים טמאים עם סימני טהרה, או דגים טהורים ללא סימני טהרה. בבסיס הדברים הוא כותב כמו הגרש”ז, שהדבר נחשב להשפעה מלאכותית ואין משמעות לגבי דינם של אותם הדגים. ועוד הוא מוסיף:

"אמנם למעשה נראה דצריך למחות בזה שלא יביאו הדברים לידי כך לעשות שינוי גמור במעשה בראשית… זהור לכתחלה לשנות מעשה בראשית מצורתם וצביונם, כי כולם בצביונם הראוי נבראו. ואעפ”י שבשו”ת שבט הלוי (ח”ו סי’ קצ”ח) לא הסכמתי לאסור ניתוחים לנו בלבד לשנות את הפנים מכיעור ליפה, דשם אין בזה שינוי יסודי במעשה בראשית ע”י זה (רק נטיתי לאסור ניתוחים הנ”ל מטעמים אחרים ), אבל בהא דידן וכיוצא בו, דאיכא שינוי בצביון הנברא פשוט דזה נגד רצון ה' … ודומה קצת לאיסור הרכבה, אף על פי שהיסודות רחוקים, ועפ”י מש”כ הרמב”ן בפי' התורה, והחתם סופר מחמיר אפילו אילן סרק עם. אילן סרק כידוע, ואינו דומה להרכבה מין במינו שונה שינוי במעשה בראשית, דעל ידי שהוא מין במינו אינו נקרא כלל דיסודות המין נשארים כרצון ה', אבל הא דידן דאיכא שינוי גמור כנ"ל (והדמיון להרכבה רק בדרך דמיון בעלמא כמובן)" .

"…ומצוה למנוע המומחים שלא יתעסקו מעשי בראשית, וקוראים אני עליהם מה דכתוב "כי האלקים עשה את האדם ישר והם בקשו חשבונות רבים".

הרב וואזנר זצ”ל מתבסס על כמה מקורות בהם אנו רואים שהתורה מתנגדת לשינוי בטבע:

ראשית, בגמרא בחולין (ז, ב) נאמר: "אמר ר' יוחנן, למה נקרא שמן כשפים? שמכחישין פמליא של מעלה”. החתם סופר מבאר את הדברים עם שעל ידי הכשפים משנים המכשפים את הפורום האלוקית במעשה בראשית.

עוד הוא רומז לתוכן הפנימי של איסור כלאיים. ובאמת מצינו בראשונים שפירשו את איסור כלאיים ועל ידי כך האדם משנה במעשיו את מעשה בראשית. כך כותבים העזרא (ויקרא י”ט, י”ט), וכך כותב גם הרמב”ן באריכות דברים נפלאים ויסודיים:

"והטעם בכלאים, כי השם ברא המינים בעולם, בכל בעלי הנפשות בצמחים ובבעלי נפש התנועה, ונתן בהם כח התולדה שיתקיים המינים בהם לעד כל זמן שירצה הוא יתברך בקיום העולם. וצוה בכחם שיוציאו למיניהם ולא ישתנו לעד לעולם, שנאמר בכולם "למינהו" (בראשית א), והוא סיבת המשכב שנרביה בהמות זו עם זו לקיום המינין כאשר יבואו אנשים על נשים לפריה ורביה. והשניים עושים מינין, משנה ומכחיש במראשית, כאילו יחשוב שלא השלים הקדוש ברוך הוא בעולמו כל הצורך ויחפוץ הוא לעזור בבריאתו של עולם להוסיף בו בריות. בני בבעלי לא יולידו מין משאינו מינו, וגם הקרובים בטבע שיולדו מהם הפרדים יכרת זרעם כי הם לא היולידו. והנה מצד שני הדברים, ההרכבה במינים דבר נמאס ובטל”.

לגבי להנדסה גנטית בבני אדם, מביא בספר נשמת אברהם (חלק ד עמוד קפ”ג) בשם הגרש”ז:

“ואותם המחקרים שעוסקים כיום בנסיונות בבני אדם, כשלהם (או ליוצאי יריכם) מומים קשים ומורים ששורשם בפגם גנטי, בתיקון הפגם על ידי הכנסת ה”גן” הבריא שחסר בחולה, בודאי יבורכו המחקר”.

סברטו של הגרש”ז נראית ברורה, מאחר וישנו הבדל בסיסי בין הנדסה גנטית של בעלי חיים וצמחים, הנדסה גנטית בבני אדם, גם לפי דבריו של השבט הלוי. עיקר ההנדסה הגנטית בבני אדם לא נועדה לשיפור או שינוי המין האדם, אלא ככלי לריפוי תרופות, כאשר רופאים בגנטיקה פגומה ומנסים לתקנה, כך שלמעשה התוצאה הסופית תגרום לכך שישיתקיים אדם בריא כפי בריאתו של הקב”ה אדם בריא בעולמו. למרות שרצון ה' במקרה הספציפי הזה הוא שפלוני יהיה פגום, אין זה נחשב כהתערבות במעשה בראשית, בדיוק כמו שריפוי של תרופות איננו נחשבות ככזה ,אלא יש מצווה חשובה לאחר וכבר ניתנה הרשות לרופא; משום כך הגרש”ז אויערבאך מאציל את ברכתו על מי שחוקר ומנסה לעשות כן, רק לגבי הנדסה גנטית שתכליתה שינוי הטבע האנושי מיסודו, אנו רואים הסתייגות אצל כמה מהפוסקים, וכפי שהבאנו למשל מבעל שבט הלוי, הרב וואזנר זצ”ל.

המדור בבניה ויעלה בקרוב…