"וְהַצְנֵעַ לֶכֶת עִם אֱלֹהֶיךָ":
מידת הצניעות, הינה מידה ככל שאר המידות והתכונות שיש לאדם.
הצניעות נוגעת לכל תחומי החיים. והיא הצו העליון שהנביא מיכה (ו, ח) הכריז:
"הִגִּיד לְךָ אָדָם מַה טּוֹב וּמָה יְהוָה דּוֹרֵשׁ מִמְּךָ?"; "כִּי אִם עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וְאַהֲבַת חֶסֶד וְהַצְנֵעַ לֶכֶת עִם אֱלֹהֶיךָ!".
עיקרה של מידת הצניעות היא השמירה וקינון תוכן יקר ערך החבוי במקום נסתר. צניעות אין פירושה "דיכוי" חלילה אלא אדרבה, צניעות הינה כלי עצום לגילוי ופיתוח ערכים יקרי ערך השוכנים במסתורים. הצניעות מאפשרת להגיע אל רבדים שאינם גלויים לעין.
במצבים רפואיים שונים, ישנו קושי לשמור על הצניעות, כגון באישפוז בבית החולים, כאשר חלוק בית החולים אינו צנוע ומכסה דיו, ובתוך המצב הרפואי לא תמיד הדעת פנויה להקפיד ולשמור על גדרי הצניעות. כך גם בטיפול רפואי הדורש חשיפה מסויימת – ונדרשת הקפדה על חשיפה מינימלית לפי הצורך הרפואי גרידא ותו לא. המצבים רבים, והעירנות והזהירות לשמירה על הצניעות חיונית בכדי לזהות את הצורך בכל מצב ומצב. להלן נפרט מספר הלכות יסודיות, אך כמובן שלא נוכל למצות ולהקיף במאמר קצר זה את כל פרטי ההלכות.
כל הארץ כבודו:
מוצאים אנו בשולחן ערוך (או"ח, סי' ב' וג') מספר הלכות שעולה מהן כי מוטל על האדם לנהוג בצניעות בעת לבישת הבגדים, עליו להתלבש בצורה שלא ייווצר מצב שהוא עומד חשוף.
השולחן ערוך נימק (שם): "אל יאמר, הנני בחדרי חדרים מי רואני!? כי הקדוש ברוך הוא מלא כל הארץ כבודו".
לאור דברים אלו, אנו מוצאים דינים מיוחדים לזמן שהות האדם בבית הכסא בעת עשיית צרכיו (ראה שולחן ערוך, או"ח, סי' ג').
כך כתב המשנה ברורה (שם):
"…והאדם צריך להתנהג בצניעות ובושה לפני הקדוש ברוך הוא, ואפילו כשהוא בלילה ובחדרי חדרים הלא מלא כל הארץ כבודו, וכחשיכה וכאורה לפניו יתברך. וכן צריך ליזהר תמיד מחמת טעם זה שלא במקום הכרח מלגלות מבשרו ואפילו מעט כל מה שדרכו להיות מכוסה בבגדים לעולם".
אך הוסיף כי במקומות שהרגילות ללכת בגילוי, מותר:
"אבל רשאי לגלות ידו עד קוב"דו וצוארו עד החזה… וכן בבית המרחץ שדרכן של בני אדם לילך שם ערומים ואי אפשר בענין אחר, אין בזה משום פריצות".
להלן לקט קצר להלכות צניעות:
1) גברים ונשים:
מידת הצניעות שייכת לגברים ונשים כאחד. ונכון לכל אדם שנברא בצלם אלקים לנהוג בצניעות ובענווה.
2) גילוי מקומות המכוסים:
גבר המגלה גופו בפני זרים אינו עובר על איסור, אך הוא מפסיד מעלת מידת הצניעות, והוא פוגע ברגש העדין של הכרת מציאות ונוכחות ה' בעולם (אגרות משה, יו"ד, ג, סח, ד).
בשונה מאשה המגלה גופה בפני זרים, שהדבר כרוך באיסור ממשי (שולחן ערוך, עה; משנה ברורה, שם, ב, י; שולחן ערוך אבן העזר, כא).
3) מקווה; בריכה; פעילות ספורטיבית:
במקום שבו הדרך הנורמטיבית ללכת בגילוי (כגון מקווה, בריכה, חדר כושר, וכדו'), מותר. אך יש להיצמד לנורמת הלבוש המקובלת באותו מקום (אגרות משה, שם). אשה אינה רשאית לגלות גופה במקומות אלו בנוכחות גברים זרים.
4) גילוי ערווה:
שלא לצורך – הערווה תמיד צריכה להיות מכוסה, מפאת כבוד ה' המלא את הארץ. ולפיכך נפסק כי בעת הלבישה, על האדם להתלבש בצנעה ככל האפשר (שולחן ערוך, ב; ומשנה ברורה שם).
5) גילוי ערווה כנגד ספרי קודש:
במקום שיש ספרי קודש או מזוזה, ישנו איסור לגלות ערווה. (משנה ברורה, מה, ה).
ואף לגבי תינוקות מופיע ברמ"א (רעה, יב) כי המנהג לכסות קטנים ערומים בפני נרות שבת, מפאת ביזוי המצווה שבכך, הדין זהה לספרי קודש.
6) לבוש בתפילה:
בזמן תפילה, לכתחילה חובה ללבוש לבוש מלא (שולחן ערוך, צא; עד, ו; משנה ברורה, שם).
7) לבוש בזמן הזכרת ברכות:
מעיקר הדין בזמן הזכרת ברכות ושאר עניני קדושה, מלבד כיסוי הראש מספיק לכסות את פלג הגוף התחתון (מהמותניים ומטה), ובכך ליבו ועיניו אינם רואים את הערווה (שולחן ערוך, עד, ד; משנה ברורה, לח, ה).
אך לכתחילה שלא בשעת הדחק, יש להתכסות אף את פלג הגוף עליון (משנה ברורה, עד, כב).
8) הלבוש בבית:
בבית, יש להתלבש ברמה כזו שאינו מתבייש (מתבזה) בפני אנשים רגילים שיראו אותו כך (אגרות משה, שם).
9) תפילה כנגד מי שאינו מכוסה:
תפילה או הזכרת שם שמים בברכה כנגד אשה המגלה מקומת המכוסים בגופה או שער ראש אשה נשואה, אסור (שולחן ערוך, עה, א).
10) מגע במקומות המכוסים:
מגע בגוף מקומות שרגילים להיות מכוסים, מצריך שטיפת ידיים לפני אמירת דברים שבקדושה (שולחן ערוך, ד, יח).
11) ספרי קודש בחדר האישות:
בזמן קיום יחסי אישות, אסור שיהיה בחדר ספרי קודש או מזוזה גלויים (שולחן ערוך, רמ, ו).
12) טיפולים רפואיים:
חולה הצריך לגלות גופו בפני רופאה, וכן אשה חולה שצריכה לגלות גופה בפני הרופא, במידה ויש לכך הכרח, מותר (על פי הש"ך, יו"ד, קצה, כ). ברם, יש לצמצם למידת הצורך בלבד, ולנהוג בשום שכל.
סיום:
בעת המודרנית אנו עדים לתופעות של התעמעמות ההפרדה בין אנשים לנשים, ומידת הצניעות הולכת ונעלמת.
עלינו להעריך ולייקר את מצוות הקב"ה, ולהכיר בערכי התורה אשר "דְּרָכֶיהָ דַרְכֵי נֹעַם וְכָל נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם", והדבק במצוות הקב"ה זוכה לברכת שלום בינו לבין עצמו, בינו לזולתו, ובינו לבין קונו.
המדור בבניה ויעלה בקרוב…