במצוות ימי הפורים מחוייב כל אדם, הן בקריאת מגילה, ובמשלוח מנות, ומתנות לאביונים וסעודה. כל אלו עלולים להיות סבוכים לקיום לזקן, נכה או מאושפז, בשל מגבלות טכניות, היעדר מנין, ספר תורה או מגילה, או קושי בהעברת משלוח מנות, ועוד. להלן נפרט בס"ד את העצות וההנחיות הראויות לאנשים אלו לגבי קריאת המגילה.

אכילה לפני קריאת המגילה

• אסור לאכול קודם קריאת המגילה [רמ"א (או"ח סימן תרצ"ב סעיף ד')], בין קודם הקריאה בלילה ובין קודם הקריאה ביום [משנה ברורה (שם ס"ק ט"ו)]. ואפילו לטעום דבר מועט אסור [הכרעת המשנה ברורה (שם ס"ק י"ד)]. ויש שכתב שטעימה לא נאסרה לאחר הצום ומותרת לכל אדם קודם קריאת המגילה [יביע אומר (חלק ט' או"ח סימן ס"ז)] והמחמיר תבא עליו ברכה [חזון עובדיה (פורים עמוד צ"ה)].

• ויש שפסק שלא נאסרה טעימה אלא לאחר הצום אבל בני הכרכים שאינם קוראים את המגילה מתוך צום מותר להם לטעום קודם קריאת המגילה [שיעורי הגרי"ש אלישיב (ברכות עמוד כ"ב)]. בפורים משולש, בני הפרזים והכרכים קוראים יחד עם סוף הצום.

• ולעניין שתיה נחלקו הפוסקים, יש שפסקו שאין לשתות קפה וכדומה [חיי אדם כלל קנ"ה סעיף ה'; תשובות והנהגות (חלק ג' סימן רכ"א) שמהנהג שלא לשתות אף תה קודם המגילה בלילה ואין לשנות מן המנהג] ויש שהקלו שלא נאסר לשתות אלא משקה המשכר [קיצור שולחן ערוך (סימן קמ"א סעיף ח'), למי שהתענה; שונה הלכות (סימן תרצ"ב סעיף ב'); הליכות אבן ישראל, (מועדים ב, פרק נ"ז סעיף ט"ו)].

אולם מי שחש קצת חולי, או שהוא מתענה (והוא מבני הפרזים הקוראים את המגילה בצאת תענית אסתר, או אף בני הכרכים בפורים משולש) והמשך הצום קשה לו, או אדם זקן שאינו מתענה (או מבני הכרכים הקוראים את המגילה בליל ט"ו) שהעדר אוכל או שתיה קשים לו – יכול להקל בטעימה [משנה ברורה שם]. טעימה לענין זה היינו אכילת פת ומיני מזונות עד שיעור כביצה [משנה ברורה שם]. אכילת פירות וירקות, ושתיית משקאות קלים או מים.

אמנם, אם הוא חלוש והמשך הצום עלול להביאו לידי חולי וטעימה מועטת אינה מספיקה לו, מותר לו לאכול ולשתות את כל הנצרך לו, אך יעמיד אדם שיזכיר לו לשמוע את המגילה לאחר האכילה [משנה ברורה (סימן תרצ"ב ס"ק ט"ז, ובשער הציון ס"ק כ"ט)].

• בעניין השתיה בבוקר קודם קריאת המגילה כתבו הפוסקים שכל הנוהג לשתות קודם התפילה מותר לו לשתות גם ביום הפורים קודם התפילה אפילו שהוא קודם קריאת המגילה [תשובות והנהגות (חלק ג' סימן רכ"א); הגר"א נבנצאל (ירושלים במועדיה, פורים, סעיף נ"ד)] ויש שאסרו לשתות אף בבוקר קודם קריאת המגילה משעת הנץ החמה [תשובות והנהגות (שם) בשם הגר"נ קרליץ]. ויש שכתב שהאיסור בבוקר הינו רק לאחר שהתפלל שחרית ונתחייב בקריאת המגילה [כף החיים (סימן תרצ"ב סעיף ל"ה)]. ויש שפסק שלא נאסר לטעום קודם קריאת המגילה ביום לאחר שהתפלל [שיעורי הגרי"ש אלישיב (ברכות עמוד כ"ב)].

זמן קריאת המגילה

• זמן קריאת המגילה בליל פורים, הוא מצאת הכוכבים ועד עלות השחר [משנה ברורה (סימן תרפ"ז ס"ק א', ג')]. וגם הנוהג להתפלל ערבית מפלג המנחה לא יקרא את המגילה לפני צאת הכוכבים משנה ברורה [(סימן תרצ"ב ס"ק י"ד)]. ועל כן, זקן או חולה שהצום קשה לו, ובידו כעת לאכול או לשמוע מגילה קודם צאת הצום – עדיף שיאכל [משנה ברורה (שם)]. ובתנאים הנזכרים בסעיף א.

• במקרה שיש צורך גדול להקדים את קריאת המגילה, כגון שמי שקורא עבור המוגבל או ציבור של מוגבלים או זקנים, ממהר ללכת למקום אחר, המקל לקרוא אחר פלג המנחה, יש לו על מי לסמוך [הכרעת המשנה ברורה, סימן תרצ"ב בביאור הלכה, וכעי"ז כתב ביביע אומר (חלק א' סימן מ"ג) לעניין שעת הסכנה]. לענין הברכה במקרה כזה – עיין הערה^[1]. ואם אפשר ישתדל להקדים את קריאת המגילה לזמן בין השמשות ולא לזמן פלג המנחה [לצאת ידי הסוברים שקריאה בבין השמשות יוצאים בה בדיעבד].

קריאת המגילה ליחיד

• חולה שאינו יכול לבא לבית הכנסת ורוצה שיבואו עשרה לביתו לקריאת המגילה, מצוות ביקור חולים מכרעת ויש להם לוותר על המעלה של קריאת המגילה ברוב עם ולבוא לבית החולה [חוט שני, (פורים, עמוד מ"ד)].

• קודם קריאת המגילה מברכים שלש ברכות: "על מקרא מגילה", "שעשה נסים" ו"שהחיינו" [שו"ע (או"ח סימן תרצ"ב סעיף א'), ועי"ש מחלוקת המחבר והרמ"א אם מברכים ברכת "שהחיינו" קודם קריאת המגילה ביום]. אף יחיד הקורא לבדו את המגילה, מברך ברכות אלו. אמנם את ברכת "הרב את ריבנו" לא יברך, אלא אם כן ישנם עשרה שיצאו ידי חובה בקריאה זו [רמ"א (שם). ובהליכות שלמה (פורים פרק י"ט סעיף ו'), שאף אם התכנסו עשרה עבור אדם זה לקריאת המגילה בציבור, אם הם יצאו כבר ידי חובתם (ואף אם רק אחד מהם כבר יצא), אין לברך ברכה זו].

מי שאינו יכול לשמוע את המגילה

• אדם שאינו יכול לשמוע קריאת מגילה מתוך מגילה, וכגון חולה בבית חולים או זקן בבית אבות בהם לא הוסדרה קריאת מגילה, יקרא את המגילה מתוך חומש או מתוך ספר מודפס, אך לא יברך על קריאה זו, משום שקריאה זו הינה בכדי שלא תשכח תורת המגילה [שו"ע (או"ח סימן תרצ"א סעיף י'), וביאר במשנה ברורה (שם ס"ק כ"ז), שדבריו אמורים רק בחומש העשוי בגלילה אך כבר הביא שם המ"ב מהפרי מגדים, שראוי לקרוא אף מחומש מודפס, בכדי שלא תשתכח תורת מגילה].

• אדם שלא שמע קריאת מגילה ואת הברכות שלפניה, לא בלילה ואף לא ביום, יש אומרים שיברך "שהחיינו" בסעודת הפורים (על מצוות היום) ויש חולקים[2], ולמעשה כתבו הפוסקים שלא לברך [שבט הלוי (חלק ג' סימן צ'); חזון עובדיה (פורים, מהלכות מקרא מגילה סעיף י"ח)].

^[1] מסתימת דברי המשנה ברורה והביאור הלכה הנ"ל, נראה שגם בקריאה המתקיימת מבעוד יום יש לברך, אך בשו"ת יד מרדכי (רוטנברג, סימן י"ב, י"ג) כתב שבכה"ג יקראו בלא ברכה. וכן כתב בספר מקדש ישראל (הרפנס, פורים סימן ס"ג). אמנם בקריאה בבין השמשות, כתב בספר מקדש ישראל (שם סימן ס"ד) שאפשר שיש לברך. וכן כתב בספר שושנת ישראל (פורים עמ' ל"ו) בשם הגר"ש מילר שליט"א שלצורך זקן או חולה יש להקל לקרוא בבין השמשות בברכה.

[2] עי' משנה ברורה (סימן תרצ"ב ס"ק א') ובביאור הלכה (שם ד"ה ושהחיינו) שהביא דעות החולקים בזה (שיטת המור וקציעה שיברך, ושיטת המג"א והברכי יוסף שלא יברך), והניח למעשה בצריך עיון, ועי' אגרות משה (או"ח חלק א' סימן ק"צ).