איסור מלאכה ומלאכת אוכל נפש:

יום טוב דינו כשבת ואסור לעשות בו מלאכות האסורות בשבת. למעט מלאכות מסוימות המותרות לצורך "אוכל נפש". ככתוב: "כָּל מְלָאכָה לֹא יֵעָשֶׂה בָהֶם, אַךְ אֲשֶׁר יֵאָכֵל לְכָל-נֶפֶשׁ, הוּא לְבַדּוֹ יֵעָשֶׂה לָכֶם" (שמות, יב, טז).

 

הכנה מיום טוב ליום חול:

איסור מדין תורה להכין בחג עבור ימות החול, והעושה כן הרי הוא מחלל את החג (פסחים, מו, ב; ביצה, כא, א).

 

הכנה מיום טוב ראשון לשני:

מדין תורה, 'יום טוב' הינו יום אחד בלבד, ותוקף יום טוב שני הינו מתקנת חכמים בלבד. לפיכך, מדין תורה אסור להכין מיום טוב ראשון ליום טוב שני.

 

הכנה מיום טוב לשבת:

נחלקו האמורים בתלמוד (פסחים מו: ביצה כא.), האם בהכנה מיום טוב לשבת ישנו איסור תורה או מדברי חכמים.

לדעת רב חסדא מותר מהתורה להכין מיום טוב עבור השבת (ואיסור תורה קיים רק בהכנה ליום חול). אלא שחכמים אסרו להכין מיום טוב עבור השבת, כדי שהאדם לא יתכנן מראש להכין את כל צרכי השבת בחג, ונמצא כבוד החג בטל.

לדעת רבה, ישנו איסור תורה אף בהכנה מיום טוב עבור השבת. אך כאשר ישנה היתכנות (אף רחוקה) שיהיה צורך בהכנה ליום טוב עצמו, אין בכך איסור תורה. כגון, שמבשל ביום טוב, כדי שבמידה ויבואו בפתע אורחים, יהיה לו במה לכבד אותם.

לדעתו, כאשר האדם אינו מתכוון לאורחים אלא עבור יום חול, הרי זה אסור מתקנת חכמים.

בין הדעות ישנם מספר הבדלי דינים. רוב הראשונים פסקו כרב חסדא, וחלק פסקו כרבה. הרמב"ם פסק להלכה את שני הטעמים. הכרעת המשנה ברורה (ביאור הלכה, תקכז, א, ד"ה וע"י) כי לכתחילה יש לנקוט כטעמו של רבה, אך בעת צורך ניתן להסתמך על דעתו של רב חסדא.

 

"עירוב תבשילין":

כאמור, לכל הדעות ישנו איסור מדברי חכמים להכין מיום טוב לשבת.

תקנו חכמים, שעל ידי הכנת תבשיל ייחודי בערב החג – עבור השבת, יהיה ניתן להכין אף בחג עבור השבת שלאחריו  (ביצה טו, ב).

תקנת חכמים זו נועדה, להזכיר לאדם שעליו להכין את צרכי השבת כבר מעבר החג, ובכך כבוד החג לא יתבטל. כאשר האדם קיים תקנה זו והכין תבשילים עבור השבת, התירו חכמים אף להכין בחג (השני) עבור יום השבת (שולחן ערוך, תקכז, א).

 

מקור השם "עירוב תבשילין":

ניתן להציע כי מקור שם הוא:

א) "עירוב תבשלין" – כלומר, תבשילים שהוכנו מערב החג.

ב) 'עירוב' – מלשון 'ערבוב' וצירוף. בדומה ל"עירוב חצרות" – שהחצרות מצטרפות ל"חצר אחת", כך התבשילים המוכנים מצטרפים לתבשילים של ערב החג. ושני עירובים אלו נועדו להוות היכר, שלא להוציא מרשות לרשות, ושלא להכין בחג לצורכי יום חול (רמב"ם, שביתת יום טוב, ו, ב).

 

איזה תבשיל?

תבשיל העירוב צריך להיות מאכל מבושל או צלוי, כבוש או מעושן, שראוי לאוכלו יחד עם לחם (שו"ע תקכז, ד). כגון: בשר, דג, ביצה, סלט מבושל. המנהג הנפוץ להניח ביצה שאינה קלופה לעירוב (ערוך השולחן, תקכז, יג).

לצד התבשיל, יש להניח לחם (שולחן ערוך, תקכז, ב-ג).

 

הנחת העירוב וברכתו:

בערב החג (השנה ביום רביעי) צריך להכין תבשיל ולחם, ליטול אותם ולברך: "בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל מִצְוַת עֵרוּב".

לאחר הברכה אומרים (בתרגום לעברית): "בעירוב זה יהיה מותר לנו לאפות ולבשל ולהדליק נר ולעשות את כל צרכנו מיום טוב לשבת" (ראה, רמ"א, תרכז, כ).

 

אכילת העירוב:

נוהגים לאכול את התבשיל בסעודות השבת, ולבצוע את לחם העירוב בתור לחם משנה בסעודה שלישית (משנה ברורה, תקכז, יא; מח).

 

מי צריך לערב?

בכל בית צריך שאחד מבעלי הבית יבצע את העירוב עבור כל בני הבית. כאשר בעל הבית עורך את העירוב, נכון שאשתו תהיה נוכחת בעת עריכת העירוב (קיצור שו"ע חזון עובדיה, יו"ט, עמ' נא).

מצווה על רבני ערים וקהילות, ורבני מרכזיים רפואיים, לזכות "עירוב תבשילין" עבור מי שאין באפשרותו לבצע באופן עצמאי, או עבור מי שאינו יודע או ששכח לערב (שולחן ערוך, תקכז, ז).

אדם היודע לערב ובאפשרותו לערב, אינו יכול להסתמך על עירובו של הרב (שם).

חולים המאושפזים בבתי חולים, אורחים המתארחים בבית מלון, ואינם יכולים לערב בעצמם, יכולים לסמוך על ה"עירוב" של הרב או על המשגיח המקומי (ע"פ שולחן ערוך, תקכז, ח).

 

למה מועיל העירוב:

תקנת העירוב מועילה בעיקר להכין מאכלים עבור השבת.

ברם,  הכנות שאינן קשורות לאכילה, נחלקו הפוסקים (ראה, משנה ברורה, שב, יז) האם נדרש עבורם "עירוב", והאם העירוב מועיל להתיר אותם. כגון, קיפול טלית, שטיפת כלים, הכנת ספר תורה – לצורך השבת (ראה שער הציון, תרסז, ז).

 

זמן עריכת ההכנות בחג:

יש להקדים ולהכין את מאכלי השבת בזמן שיוכל ליהנות מהמאכלים אילו יגיעו אורחים בחג, ולא להתחיל לערוך את ההכנות בסמוך לשבת (ביאור הלכה, תקכז, ד"ה וע"י; קיצור שו"ע חזון עובדיה, יו"ט, עמ' נו).

 

הכנות שאינן קשורות לאכילה:

מי שהכין את כל צרכי סעודת השבת בערב החג, יערוך "עירוב תבשילין" ללא ברכה, עבור הדלקת נרות (באמצעות אש קיימת)  ושאר ההכנות שמבצעים בחג עבור השבת (שולחן ערוך, תרכז, יט; ומשנה ברורה, שם).

לפיכך חולים המאושפזים בבית חולים, או אורחים בבית מלון, שאינם צריכים להכין מאומה עבור השבת, יערכו עירוב תבשילין ללא ברכה עבור הדלקת נרות השבת (קיצור שו"ע חזון עובדיה, יו"ט, עמ' נב).

 

בברכת שנה טובה ומתוקה

איתיאל כ"ץ