הלכות חג השבועות
הלכות חג השבועות
חג מתן תורה:
חג השבועות – חג 'מתן תורה'. ביום זה זכה עם ישראל לקבל את התורה מידי ה', ולכרות ברית אמונים לציות מוחלט לתורת ה' (נעשה ונשמע).
ברית זו הינה סוד קיומו של עם ישראל. בו תלויה הצלחת העם היהודי בעבר בהווה ובעתיד. בברית זו התייחדו עם ישראל מכל גויי הארץ, והתקדשו להיות ממלכת כוהנים ונושאי דגל תורת ה' בעולם כולו.
חג הקציר:
מלבד האמור, בחג השבועות מציינים אנו את קציר החקלאות בארץ ('חג הקציר'), ומבאים את ביכורי הפירות למקדש. בכך אנו מבטאים כי פרי החקלאות אינו תוצר האדם, אלא ברכת שמים.
עם ישראל מניף אל-על את פרי 'האדמה' ומציגו לפני ה' כאות תעודת מילוי השליחות וההקפדה על מצוות התורה בשטחי החיים החומריים. זאת היא עיקר תעודתה של תורת ה' שניתנה במדבר השומם והחומרי, ובו היא הפיחה חיי נצח וקדושה לאנושות כולה.
שמחת החג:
מצווה מהתורה לשמוח ביום טוב, לבטא את החפץ והעונג שיש בחיי תורה עם עול מלכות שמים. השמחה המשפחתית באה לידי ביטוי באכילת בשר ושתיית יין בצוותא מתוך אווירה של רוממות החג.
מצווה על אב המשפחה להעניק מתנת חג לרעייתו ולילדיו, כדי שהשמחה תורגש אף אצלם. מצווה וחובה לדאוג ששמחת החג תורגש גם לאנשים נזקקים, על ידי תרומת מזון או כסף, או אירוח לסעודת חג.
הדלקת הנר:
מצווה להדליק נרות לכבוד החג. נרות החג יודלקו בזמן הדלקת הנרות המופיע בלוחות השנה. ישנן נשים הנוהגות להדליק ביום טוב בתחילת הסעודה. לשם כך עליהן להשתמש באמצעות תיווך הנר הדולק מערב החג. מנהג בנות אשכנז (וחלק מבנות עדות המזרח) לברך ברכת "שהחיינו" מלבד ברכת ההדלקה.
אופן ההדלקה:
סדר ההדלקה בליל יום טוב: 1. הדלקת הגפרור (רצוי גפרור ארוך). 2. ברכת ההדלקה (ולנוהגות שהחיינו). 3. ולאחר מכן הדלקת הנר. 4. הנחת הגפרור שיכבה מאליו.
נר נשמה:
מנהג בני אשכנז להדליק נר נשמה מערב החג, עבור נשמות ההורים שנפטרו. שכחו להדליק בערב החג, ידליקו (באמצעו נר דולק) בבית הכנסת, או בבית שהוא כנר מצווה (ביאור הלכה, תקי"ד, ה)
בתפילת ערבית:
ברוב הקהילות, תפילת ערבית של ליל החג מתאחרת מעט, כדי שימי הספירה יהיו שלמים, על פי הפסוק: 'שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה'.
סעודת החג (מאכלים חלביים):
מצווה מן התורה לשמוח באכילה ובשתייה ביום טוב, אל לאדם לשמוח עם בני ביתו לבד, עלינו לשלוח מזון או כסף לנזקקים טרם כניסת השבת, ולהשתדל לארח נזקקים בשולחן החג.
אמרו חכמים (פסחים קט): "אין שמחה אלא בבשר ויין", לפיכך ראוי לקבוע את שתי סעודת החג על מאכלים בשריים. אך את עריכת הקידוש בבוקר, ראוי לבצע על מאפיים חלביים.
ברם, רבים נוהגים לייחד סעודה אחת למאכלי חלב, מפאת מספר נימוקים:
- במתן תורה עם ישראל נצטווה על שמירת כשרות, וכדי להשיג בשר לאכילה, הוצרכו להמתין עד להכשרת הבשר לאכילה (שחיטה, מליחה…), ובאותה העת אכלו רק מאכלי חלב.
- התורה נמשלה לחלב ככתוב "דְּבַשׁ וְחָלָב תַּחַת לְשׁוֹנֵךְ".
- 'סעודת בשר' ו'סעודת חלב', זכר להקרבת שתי הלחם בבית המקדש.
הוספת 'יעלה ויבוא':
בברכת המזון (וכן בתפילה), מוספים 'יעלה ויבוא'. סיים לברך, ושכח לומר 'יעלה ויבוא': לבני אשכנז: חוזר ומברך (פסקי תשובות, קפח, ז). לעדות המזרח: אין צריך לחזור (שו"ת יחו"ד, ה, לו).
בישול ואפיה ביום טוב:
התירה התורה עשיית מספר מלאכות (האסורות בשבת) לצורך אוכל נפש ביום טוב. יש לכך פרטים רבים, ויש להיוועץ עם רב על כל שאלה המתעוררת הלכה למעשה.
לדוגמה: מותר לכוון (טרם כניסת החג) תנור אפייה שיפעל אוטומטית ביום טוב באמצעות 'שעון שבת', ובשעה שהוא פועל ניתן להכניס לתוכו (בחג אך לא בשבת) מאכלים לאפיה ובישול, וזאת בלבד שאין נורה או פעולה חשמלית אחרת הכרוכה בפתיחת או בסגירת דלת התנור.
דוגמה נוספת: מותר ביום טוב לעשות מנגל (לא חשמלי), ובלבד שההדלקה תתבצע מאש קיימת. אך יש להקפיד שלא לכבות את הפחמים בגמר השימוש.
לימוד בחג השבועות:
מנהג קודש בכל קהילות ישראל להרבות בלימוד תורה בחג השבועות. רבים נוהגים להישאר ערים כל הלילה וללמוד תורה, כהכנה לקבלתה, וככפרה לכך שישראל נרדמו לפני מתן תורה. רבים נוהגים לומר 'תיקון' מיוחד. וכן, רבים נוהגים להשתתף בשיעורי תורה. כל המנהגים קדושים המה, והעיקר שלא לעבור את החג בבטלה.
מנהג הלימוד בלילה, נוהג לאנשים ולא לנשים.
הלומדים בלילה, לכתחילה עליהם לברך לפני ואחרי כל שתיה ואכילה (נפרדת). מי שחושש שישכח, יכול לברך בשתייה הראשונה 'שהכל', ובשתייה האחרונה 'נפשות'.
ברכות השחר למי שלא ישן בלילה:
לבני אשכנז: ניתן לברך את ברכות השחר למעט שש ברכות: על נטילת ידיים; אלהי נשמה; המעביר שינה; וברכות התורה. את הברכות 'על נטילת ידיים' ו'אשר יצר' ניתן לברך לאחר עשיית צרכים. נהוג לצאת ידי חובת ברכות אלו, מאדם שישן בלילה.
לבני ספרד: ניתן לברך את כל הברכות למעט ברכת על 'נטילת ידיים'.
ברכה על עוגת גבינה:
עוגת גבינה אפויה שברכיבה בצק או קמח, כאשר הבצק או הקמח אינם מורגשים בפני עצמם, יש לברך שהכל ובורא נפשות.
ברם, כאשר הבצק או טעם הקמח מורגש בפני עצמו, יש לברך מזונות ועל המחיה. כאשר הבצק בתחתית העוגה נועד לשמש כבסיס לגבינה שמעל בלבד, ברכתה 'שהכל'.
מקלחת ביום טוב:
לבני אשכנז: נכון להימנע מלהתקלח ביום טוב, מפאת מספר חששות. כאשר אדם סובל מזיעה והוא מרגיש צורך ממשי להתקלח, ניתן להקל כדלהלן (שש"כ, יד, ז):
1) לרחוץ פנים ידיים ורגלים, אף במים חמים (שהוחמו ביו"ט עצמו).
2) במים פושרים או חמים שהתחממו בערב יו"ט, מותר את כל הגוף בשלבים (איבר איבר) אך לא בבת אחת.
לבני ספרד: מותר להתקלח ביום טוב אף במים חמים, ובלבד שהם התחממו מערב יום טוב, או שהתחממו ביום טוב עצמו באמצעות דוד שמש (ילקוט יוסף, תקיא, ב, מא; חזו"ע שבת, ו, פז-פח).
בכל אופן יש להקפיד:
1) שלא להפעיל בטעות את הבוילר.
2) לא לחפוף את הראש.
3) להשתמש בסבון נוזלי בלבד.
4) לא לסחוט את שיער הראש.
5) לא להסתרק במסרק.
שנזכה לייקר את המתנה שזכינו לקבל ביום זה, ונשכיל לשמור עליה מכל משמר, ביראה ושמחה וטוב לבב.
בברכה,
איתיאל כ"ץ
