הפרדה בין בשר לחלב לבריאים ולחולים
בישול, אכילה הנאה:
מדין תורה (שמות, כג, יט. לד, כו; דברים, יד, כא) ישנה חובה להפריד בין בשר לחלב בשלוש דברים, וכל העובר על אחד מהם, הרי הוא עובר על איסור תורה. והם:
- בישול – אסור לבשל בשר (בהמה טהורה), עם חלב בהמה (טהורה).
- אכילה – אסור לאכול בשר שהתבשל עם חלב, וכן להיפך.
- הנאה – אסור להנאות מבשר וחלב שהתבשלו יחד, כגון למכור למי שאינו יהודי ולהשתמש בכסף, או להאכילה לבעל חיים ביתי.
צלייה, טיגון, עישון, כבישה:
מלבד איסור תורה בבישול בשר וחלב יחד, אסור אף צלייה, טיגון, ועישון וכבישה. פוסקי ההלכה נחלקו האם האיסור באלו הינו מדין תורה או מדין חכמים (ראה: גר"א, פז, א; חכמת אדם, מ, א-ו; פרי מגדים, פז, מש"ז, א; בן איש חי, בהעלותך, יג; הליכות עולם, ז, עמ' יב; הכשרות למעשה, עמ' עה-עו).
תערובת ללא בישול:
בשר וחלב שהתערבו יחד ללא בישול, אסורה התערובת באכילה מדברי חכמים (שולחן ערוך, יו"ד, פז, א).
בעלי חיים טהורים:
מתוך לשון המקרא "לא תבשל גדי בחלב אמו", הוסק בתלמוד וכן נפסק להלכה (שולחן ערוך, פז, ג), כי מדין תורה איסור בישול, נסוב על בשר בהמה טהורה וחלב בהמה טהורה. אך, בשר עוף או חלב בהמה טמאה – איסורם מדברי חכמים.
הפרדה בין כליים חלביים ובשריים:
מפאת חובת ההפרדה בין בשר וחלב, במטבח היהודי ישנם שתי מערכות נפרדות, לבישול ולאכילה, אחת לבשרי ואחת לחלבי. יש המבדילים את המערכות בצבעים שונים, בשרי – אדום, חלבי – כחול.
יש לייחד תנור, סירים, מחבתות, צלחות, כוסות וסכו"ם נפרדים לבשרי ולחלבי.
כיורים נפרדים:
כמו כן, נהוג להשתמש בשני כיורים נפרדים, אחד לחלבי ואחד לבשרי. וכן יש לייחד ספוג ניקוי בנפרד לכל מין.
כאשר ישנו כיור אחד, אין להשתמש בו זמנית לכלים חלביים ובשריים, ויש לנקותנו בין שימוש לשימוש, ורצוי להימנע משטיפת הכלים במים רותחים.
הפרדה אכילה:
אין להניח בשר וחלב יחד על שולחן אכילה, למנוע אכילה אסורה בשוגג (שולחן ערוך, יו"ד, פח, א).
כמו כן, אין לשני אנשים המכירים זה את זה לאכול יחד בשולחן אחד, כאשר אחד אוכל 'בשרי' והשני 'חלבי' (שולחן ערוך, יו"ד, פח, א). אלא אם כן, הם יושבים במרחק ניכר זה מזה, או שהניחו ביניהם דבר מה בתור 'היכר' שלא יבאו לידי טעות (שולחן ערוך, יו"ד, פח, ב).
אחסון:
אין מניעה לאחסן במקרר זה לצד זה מאכלים בשריים וחלביים בכלים נפרדים, ובלבד שהם מכוסים ואין חשש למגע של המאכלים זה בזה.
המתנה בין אכילת בשרי לחלבי:
היות וזמן עיכול הבשר אורך זמן (טור, יו"ד פט), ומצוי שהבשר נדחק בין השיניים (רמב"ם, מאכלות אסורות, ט, כח), חובה להמתין בין אכילת 'בשרי' לאכילת 'חלבי'.
לאחר אכילת 'בשרי', אין לאכול 'חלבי' עד לאחר שיחלפו 6 שעות מתום אכילת ה'בשרי' (שולחן ערוך, יו"ד, פט, א). יש הנוהגים (בעיקר יוצאי אשכנז בחו"ל) להמתין 3 שעות בלבד.
במקום צורך, ניתן להסתפק ב 5.5 שעות (שו"ת יביע אומר, א, יו"ד, ד; דברי יציב, ליקוטים, סט).
תבשיל בשרי:
האוכל מאכל בשרי אך ללא בשר, כגון מרק עוף צלול, אף שלא אכל מהבשר עצמו, צריך להמתין עד לאכילת חלב 6 שעות (בית יוסף, או"ח, קעג; רמ"א, יו"ד, פט, ג; בן איש חי, ב, שלח, ט; הליכות עולם, ז, עמ' כט; ילקוט יוסף, ג, פט, לג).
חולה:
חולה (שאינו נתון בסכנה) הזקוק למאכל חלבי לצורך בריאותי, רשאי לאכול 'חלבי' אחרי 'בשרי' בהמתנת שעה בלבד (בן איש חי, שלח, יא; הליכות עולם, ז, עמ' מב, שבט הלוי, ב, לב).
חולה הניזון דרך צינור לקיבה (גסטרוסטום), אין צורך להמתין בין הזנת מאכלים חלביים או בשריים (שו"ת יביע אומר, א, יו"ד, ד).
יולדת, מעוברת ומניקה:
יולדת – תוך 30 יום ללידה, דייה בהמתנת שעה בין בשרי לחלבי (ע"פ שו"ע, או"ח, של, ד; שו"ת שלמת חיים, רפו).
מעוברת או מניקה – הזקוקה למזון חלבי, במידת הצורך, יכולה להקל להמתין 3 שעות בלבד, ובלבד שמדובר באוכל מזין ולא בתפנוקים (שלמת חיים, רפו; הגר"י גנס שליט"א).
'בשרי' אחרי 'חלבי':
האוכל 'חלבי' ראשי לאכול לאחר מכן 'בשרי', ובלבד שינקה פיו משאריות של המאכל החלבי ויאכל דבר מה בין לבין (שולחן ערוך, פט, ב).
יש המחמירים על פי בספר הזוהר להמתין חצי שעה בין לבין (בית יוסף, או"ח, קעג).
גבינה קשה:
גבינה קשה שזמן הבשלתה ארך כ – 6 חודשים – מנהג בני אשכנז וכן דעת הרב מרדכי אליהו לעדות המזרח, יש להמתין לאחר אכילתה 6 שעות לאכילת בשרי (רמ"א, יו"ד, פט, ב; בן איש חי, ב' שלח, טו).
גבינה צהובה:
גבינה צהובה (וכן מלוחה/ בולגרית) בימינו – לדעת הרב עובדיה זצ"ל, ניתן לאכול לאחריה בשרי, בכפוף למקטע הקודם (יביע אומר, ו, יו"ד, ז).
לבני אשכנז, יש המצריכים להמתין לאחר אכילתה 6 שעות לאכילת בשרי (ישא ברכה, ב, או"ח, קיט, בשם הגרי"ש אלישיב זצ"ל; הכשרות, י, נ, והערה קכה).
ויש מקילים שאין צורך להמתין (מאור השבת, ג, עמ' תכו, בשם הגר"א קוטלר; באר משה, פתחי הלכה, א', עמ' קח; אבן ישראל, ט, סח; מנחת אשר, כי תשא, סא, א).
בברכה
איתיאל כ"ץ
