פרשת דברים –תשעה באב תשע”ח

כתב הרמב”ם [1] תענית ציבור היא מצוות עשה מדברי סופרים ותקנת הנביאים. חובת התענית מדברי הנביאים היא בזמן ש'אין שלום', אך בזמן שיש שלום מבואר בגמרא כי 'רצו מתענין, רצו אין מתענין'. התוצאה היא שיש להחריג את תענית תשעה באב, המחייבת לכל הדעות לעולם ברמת החיוב הגבוהה יותר. הראשונים והאחרונים נחלקו אם בימינו חיוב התענית הוא 'מנהג' כי הציבור 'רצו' או שמא החיוב הוא כי ימנו הם ימים בהם 'אין שלום'. יש שבארו כי אף אם החיוב הוא מתקנת הנביאים החיוב הפרטי מבוסס על מה שקיבלו זאת על ישראל, ואין להשוות את כל החיוב הפרטי בצומות לדיני 'תשעה באב' שבו חובת התענית היא גמורה [2] , ויש שהוסיפו כי אף אם החיוב הוא מדין ' מנהג . אין זה כמנהג של איסור אכילת קטניות וכיוצא בזה, אלא כל עוד נהגו בזה יש בקיום התענית מצווה מדברי נביאים.

למרות האמור, כידוע, דינו של תשעה באב שחל להיות בשבת ונדחה ליום ראשון קל יותר מתשעה באב שחל בזמנו, כך למשל כתבו הפוס כי מעוברות ומניקות, חייבות בתענית תשעה באב, פטורות מהצום כאשר תשעה באב נדחה [3] , כדין שאר הצומות הקלים ( כמו י”ז בתמוז).

בשאר צומות אנשים תשעה באב, פסק הגרש”ז אויערבאך זצ”ל [4] , כי צוות רפואי המרגישים כי התענית עלולה מגישה את התפקוד התקין שלהם, פטורים מלצום. כשם שהחולה שאין בו סכנה. באנשי צוות רפואיים שיש סבירות שיצטרכו לעובדים הכרוכים בפיקוח נפש ההיתר ברור עוד יותר, שהרי אפילו ספק פיקוח נפש דו כל עבירות שבתורה (כמובן, שנדרשת סבירות נורמלית שבמסגרת התפקיד יכולים להופיע מקרים כאלה).

כמובן, שכל רופא צריך לשקול את הסבירות שיכולת התפקוד שלו תיפגע בעקבות הצום. כך לדוגמה, רופא משפחה המקבל קהל במרפאת קופת שעות בשעות הבוקר, אינו יכול להורות רק שלא לצום, כמובן. כך גם אם אתה מחליף משמרת. הדברים אמורים בסיסיים על חברי צוות רפואיים בבית החולים והשאלות הם קונקרטיים: האם להעביר את המשמרת בחדר המיון, נניח, בצום, למרות שהדבר יגרום להורדת התפקוד של הרופא, או שלא לצום? תבקשו, יתכן שיש לרופא שלא לצום.

שאלה מעניינת בהקשר זה בוחנת כיצד הדין ברופא טורן, שאיננו מתאים לעבודה על הצום, אך נמצא בעתודה, כך שבמקרה בו יהיה צורך בתגבור – הוא יוכל להגיש עזרתו.

יתכן שיש להביא לכך מקור מעניין, בהשוואה לדינם של אנשי העתודה בעבודת בית המקדש. כידוע, עבודת בית המקדש מתחלקת למשמרות, כאשר יש אנשי בית אב עובדים, וישנם אנשי המשמר שתפקידם לשמש ככוח עזר בעת הצורך. במשנה נאמר [5] , כי אנשי המשמר אינם מתענים בתענית ציבור, על אף מקום ראויים כרגע לעבודה, וביאר רש"י שם מאחר ואם יישוחל מחמת התענית, לא יבצע את עבודתם נאמנה אם וכאשר יקראו לעזור במלא בית המקדש.

יתכן לדמות גם בצוות רפואיים יש להתייחס לכוח העתודה כחלק מהצוות הרפואי, כך שככל שהצוות הרפואי יהיה פטור מלצום – כך גם יהיה דינם של אנשי העתודה. זה חידוש גדול, ולצורך פסיקת ההלכה למעשה יש לשאול רב מוסמך, אך זו בהחלט נקודה מעניינת למחשבה. 

[1] תענית פ”א הל' ג'

[2] העמק שאלה

3 שו”ת שבות יעקב ח”ג סימן ל”ז

[4] מדריך הלכתי לאחיות בבתי חולים לשבתות וחגים.

[5] תענית דף טו ע"ב