האם מותר לעשן סיגריות אלקטרוניות בבית המדרש

ידידי הרב… שליט"א,

מע"כ שליט"א שאל:
"אני נמצא בכולל, ויש ב' בעלי בתים שמעשנים סיגריה אלקטרונית בתוך הבית מדרש, וכעת בחורף המקום סגור. ויש לי ב' שאלות. א) האם זה מזיק לכל הנוכחים כמו הסיגריה רגילה שידוע שהיא מזיקה. ב) אם מותר בכלל לעשן בבית מדרש משום כבוד בית המדרש".

והנני להשיב בקצרה בס"ד.

אפתח בשאלתו השנייה, האם מותר לעשן סיגריות אלקטרוניות בבית המדרש. [מלבד השאלה האם בכלל מותר לעשן סיגריות אלה, או שהן בכלל מה שאסרו רוב הפוסקים בימינו את עישון הסיגריות בכלל, ועל כל פנים עבור מי שמעשן אותן].

הנה כידוע לכל עד לפני כמה עשרות שנים כשעדיין לא ידעו על גודל נזקי העישון, היה מקובל ביותר בהרבה בתי מדרשות חשובים ובהיכלי הישיבות הקדושות לעשן באולם בית המדרש ואין פוצה פה ומצפצף, ואמנם כיום כאשר ידוע גודל הנזק שיש בזה למעשן ולסביבתו, מוגר נגע זה כמעט לחלוטין. אך לכאורה יש מקום ללמוד מכך שאין איסור בכך מצד קדושת בית המדרש.

וככל הנראה סמכו על מה שמבואר בשערי תשובה (סימן קנ"ד ס"ק כ') שדן בשאלה זאת וכתב שיש בזה קפידא מצד קדושת בית הכנסת ודינו כמו אכילה ושתיה, ומשום כך כתב שבבתי מדרשות שחכמים ותלמידים קבועים ללמוד וללמד וצריכים לפעמים לעישון הטבאבק לא מטריחין עלייהו ללכת לבית להבעיר שם את הפיפ"א שיש בזה משום ביטול תורה, עכ"ד.

ובאמת מצינו בראשונים שני מובנים לאיסור אכילה ושתיה. ברש"י במגילה (כ"ח ע"א) מבואר שאיסור אכילה ושתיה הוא משום קלות ראש. אמנם מלשון הרמב"ם (תפילה פי"א ה"ו) משמע שתרתי ניהו, קלות ראש היינו שחוק והיתול ושיחה בטלה, ועוד נאסרו אכילה ושתיה. ועי' שו"ע (סי' קנ"א ס"א) שמשמע כהרמב"ם.

והנה מה שלתלמידי חכמים אכילה ושתיה מותרת, הוא משום ביטול תורה, שיצטרכו לצאת לבחוץ לאכול, כמבואר במג"א (שם ס"ק ב'). ולכאורה בשלמא לדברי הרמב"ם שזהו איסור בפני עצמו, שפיר דמי, אבל אם משום קלות דעת הוא וכרש"י, צ"ע אטו הותרה קלות ראש לתלמידי חכמים.

ובהכרח הביאור בזה הוא דכיון שתלמידי חכמים מקום מגוריהם הוא בבית המדרש (וכבמגילה כ"ח ע"ב, דבית המדרש הוא "ביתא דרבנן"), א"כ עבורם אין זה קלות ראש. וגם את דברי המג"א דמשום ביטול תורה הוא, יש לבאר דכיון דצורך הלימוד הוא שלא יתבטלו, אין בזה קלות ראש. אבל פשוט ומבואר לכו"ע שמה שבעצמותו הוא קלות ראש אין כל מקום להקל בזה.

ומאז סברתי, דבעישון סיגריות כולהו איתניהו, כיון דדמי לאכילה ושתיה, אבל גם הוא בכלל קלות ראש, וזאת ע"פ מה שיש לדקדק ברמב"ם שכתב "שחוק והיתול ושיחה בטלה", וצ"ב, דלכאורה הכל בכלל שיחה בטלה, ומה הוסיף הרמב"ם בשחוק והיתול. ונראה דכוונתו דשחוק והיתול הוא צורך התנהגות של קלות דעת, אף בלי קשר עם שיחה בטלה, והיינו, דבבית הכנסת יש להיות בכובד ראש ובהתנהגות מתאימה להיכלו של המלך, ולא בהנהגות אחרות חלילה. ומשום כך אסרו כל מיני מלאכות כשחיטה וכדו' בבית הכנסת יעו"ש בפוסקים. ונראה לענ"ד דעישון סיגריות הוא בכלל קלות ראש. ובפרט בימינו, שכבר אין זה התנהגות מקובלת על כולם, ויותר נחשב העישון לקלות ראש ולהנהגת צעירים, ממה שהיה בעבר.

וא"כ לא כימים האלה ימיו של השערי תשובה, שבהם היה העישון כאכילה ושתיה לכל דבר ועניין, והיה נפוץ ומקובל ביותר, והכל היו מעשנים בבתים ובחצרות ובכל מקום, ומשום כך לא היה בזה אלא משום אכילה ושתיה ותו לא, אבל לא היה בזה קלות ראש מצד עצמו, ולא ביזיון לבית המדרש, שהרי אף בביתו עושה כן. אבל בימינו המציאות שונה לחלוטין כידוע, וכנ"ל.

ושו"ר ביחוה דעת (ח"ב סי' י"ז) שהביא מדברי הגר"ח פלאג'י שכתב גם כן לאסור משום קלות ראש. ועיי"ש ביחוה דעת, שמבאר דטפי יש לנו לאסור מטעם זה ממה שיהיה העישון בכלל אכילה ושתיה. ועיי"ש בשם המלמד להועיל (סי' ט"ו), שכתב לאסור כי אין לנו להיתר לעשות בבית הכנסת מה שמקפידים שלא לעשות בפני המלך והשרים, ובפרט מה שהנכרים מקפידים ביותר לאסור העישון בבית תיפלתם, שיש בזה משום חילול השם.

וכידוע שכך פסק הבא"ח (ויקרא אות ה') והכף החיים (סימן קנ"א סק"י), וכך גם החמיר היחוה דעת, אבל שלשתם הקילו ללומדים הרגילים הרבה בעישון ויקשה עליהם להתרכז בלימוד בלי לעשן, וכדין ת"ח באכילה ושתיה בבית הכנסת. וכפי שכתבתי נראה לענ"ד דכל זה נכון בימיהם, אבל בימינו אין להתיר עישון סיגריות בבית הכנסת ובבית המדרש כלל, משום קלות דעת. וכאמור דבימינו הוי הרבה יותר קלות דעת מבעבר, שלא רק בפני המלך והשרים או בבית תיפלה מקפידים על העישון, אלא בכל מקום מכובד ובכל מקום הרבים ביזיון גמור הוא לעשן ואף אסור הדבר ע"פ החוק, ואטו תהיה כהנת כפונדקית לאסור בכולי עלמא ולהתיר בבי מדרשא. ובכל דבר שהוא קלות הדעת גמור, לא הותר כלל אף לתלמידי חכמים.

אלא דבאמת לגבי סיגריה אלקטרונית יש לדון דשונה הדבר, משום שיש בה פחות ביזיון לבית המדרש, על ידי שאין ריח רע, ואין אפר ושאריות של בדלי הסיגריות [וכבר כתב בהליכות שלמה תפילה פי"ט (דבר הלכה אות ב') על ענין השלכת בדלי הסיגריות על רצפת ביהמ"ד דודאי "ראוי ונכון להמנע מכך" משום שבביתו אין אדם עושה כן, ונראה דבזמנינו הוא איסור גמור של ביזיון ביהמ"ד, ובשונה מזמנו של הגרש"ז שהיה מקובל לעשות כן והיום כל העושה כן תמ"ה תמ"ה יקרא]. ולכן נראה דבסיגריות אלה אכן ישנו ההיתר למי שרגיל בהן, בכדי שלא לבטל תורה ע"י שיצטרך לצאת לבחוץ.

אמנם כל היתר זה אינו אלא היכן שבכך אינו מפריע לסביבה, אבל כשיש אחרים בבית המדרש שאומרים שהדבר מפריע להם, אין שום היתר, דכל עיקר ההיתר נפל בבירא כשהוא מיטיב להתרכז בלימודו עם הסיגריה, ואחרים מוטרדים וחוששים לנפשם "בהעלות הענן עליהם".

ולגבי עצם חשש זה של נזק בריאותי משאיפה פסיבית של אדים מסיגריות אלקטרוניות, המחקרים בנושא אינם מפותחים וברורים כמו המחקרים בנוגע לסיגריות רגילות, אבל כמה מחקרים שנעשו מגלים שאכן ישנה סכנה מעישון פסיבי של סיגריות אלקטרוניות. אצטט למע"כ מסיכום מחקרים שמופיע באתר "האגודה למלחמה בסרטן":

"התרסיס שנוצר בסיגריות אלקטרוניות נשאף ולאחר מכן ננשף על ידי המעשן, וחלק מן התרסיס משוחרר ישירות לתוך הסביבה ויכול לגרום לסובבים לחשיפה מיד שנייה ולחשיפה מיד שלישית לחומרים רעילים ומסרטנים ידועים שנמצאו באדי סיגריות אלקטרוניות. על פי סקירת מחקרים נרחבת אשר פורסמה בשנת 2016 לגבי עישון יד שנייה של סיגריות אלקטרוניות, חשיפה פסיבית לחומרים כימיים שונים אשר נפלטים במהלך עישון סיגריות אלקטרוניות, עלולה לגרום לבעיות בריאותיות, בהן פגיעה במערכת הנשימה והלב. החוקרים מדגישים את העובדה כי חשיפה לניקוטין עלולה לגרום נזק להתפתחות בצורה משמעותית גם בתקופת ההתבגרות והבגרות הצעירה (ולא רק בינקות), וזאת מכיוון שהמוח האנושי ממשיך להתפתח גם בעשור השלישי של החיים. גירויים שונים אשר מזיקים למוח, כדוגמת חשיפה לניקוטין, יכולים לפגוע בתפקודים הקוגניטיביים, יכולות למידה וזיכרון. מחקר אחר הראה כי אדי הסיגריות האלקטרוניות גורמים נזק לתאים, עם וללא קשר לניקוטין. החוקרים קוראים לבצע בדחיפות מחקרים נוספים שיבחנו את הנזק הפוטנציאלי לסרטן. מחקר מיוני 2018 מצא כי חשיפה לעישון סיגריות אלקטרוניות יכול להביא לספיגה של ניקוטין בכמות העולה משמעותית על ספיגה של ניקוטין מאוויר נקי. אמנם הספיגה של ניקוטין כתוצאה מעישון כפוי של סיגריה אלקטרונית פחותה מאשר מספיגה מעישון כפוי של סיגריה רגילה, אך הספיגה היא משמעותית מספיק על מנת לסכן אוכלוסיות אשר פגיעות להשפעות הניקוטין כמו ילדים ונשים בגיל הפוריות".

ולאור הדברים אין ספק שמאחר שאסור לאדם לגרום לחברו כל נזק וסיכון, הרי שבכלל זה כשהוא מעשן סיגריות אלקטרוניות בקרבתו, ובפרט כשמדובר באנשים ששוהים בסמוך זה לזה בקביעות בחלל סגור, ובוודאי שאין לו זכות לעשות זאת בבית מדרש שהוא מקום ציבורי, ולצפות שהניזק ירחיק את עצמו, וכל זה פשוט.

בידידות,
ישראל מאיר מלכה