מצוות ימי הפורים נפתחות בקריאת ארבע פרשיות – ביניהן פרשת זכור הנקראת בשבת הקודמת לפורים, ולפי רוב השיטות מצוות שמיעתה היא מדאורייתא. מצווה זו עלולה להיות סבוכה לקיום לזקן, נכה או מאושפז, בשל מגבלות טכניות, היעדר מנין, ספר תורה, במאמר זה נפרט את העצות וההנחיות הראויות לאנשים אלו במצבים השונים.

• קריאת ושמיעת פרשת זכור הינה מצווה על כל יחיד ויש להיזהר בה יותר מקריאת התורה של כל השנה [של"ה מסכת מגילה, נר מצווה אות א'].
• אדם המאושפז בבית חולים, או ששוהה לבדו בביתו, ואינו יכול לצאת לבית הכנסת לשמיעת פרשת זכור, יקרא לעצמו את פסוקי הפרשה (בסוף פרשת כי תצא), אם יש לו ספר תורה בביתו ראוי לקרוא מתוך הספר אף ביחיד [משנה ברורה סימן תרפ"ה ס"ק י"ז] ויהדר לקרותה בניגון וטעמי המקרא [רמ"א שם] ומכל מקום כיון שקריאה זו היא ללא מנין עשרה לא יברך על קריאה זו. אין לו ספר תורה יקפיד לקרוא אותם מתוך חומש [תשובות והנהגות חלק ג' סימן רכ"א]. ויש שכתב, שיכול לצאת בפורים בקריאת פרשת ויבא עמלק בתנאי שיכוון לצאת ואף הבעל קורא יכוון להוציאו [מג"א (סימן תרפ"ה)], אולם המשנה ברורה השיג על דבריו].
• בעניין חיוב נשים בשמיעת פרשת זכור נחלקו הפוסקים. על כן אשה חולה, נכה או מאושפזת, ככל שהדבר ביכולתה לשמוע את הקריאה – טוב תעשה אם תלך לשמוע את הפרשה [הליכות שלמה (אדר, פרק י"ח בארחות הלכה הערה 1), אור לציון (חלק ד', פרק נ"א סעיף ז'), ילקוט יוסף (אורח חיים י"ג, מועדים, עמ' רס"א)]. אך במידה שהדבר קשה עבורה, או שאין מנין במקומה, תקרא את פסוקי הפרשה מתוך חומש [תשובות והנהגות (ח"ב סימן שד"מ)].
• בית חולים או בית אבות שניתן לאסף בהם מנין רק בליל שבת, ולא בשבת בבוקר, יוציאו בלילה ספר תורה ויקראו את פרשת זכור, אך לא יברכו על הקריאה [תשובות והנהגות (חלק ב' סימן צ"ג) בשם האחיעזר].
• יוצא אדם ידי חובתו בשמיעת פרשת זכור, אף כששומע אותה בהברה אחרת השונה ממנהגו שלו, אם כי ראוי להדר ולחזר אחר קריאה כמנהגו [הליכות שלמה, אדר, פרק י"ח סעיף א'].
• זקן או חולה המתקשה בעמידה, יכול לשמוע את פרשת זכור כשהוא יושב, אף אם מנהגו (כבני אשכנז) לעמוד בקריאת פרשת זכור, משום שעמידה זו אינה חובה (ובני ספרד ברובם נוהגים בלאו הכי לשבת בקריאת פרשת זכור).
• אדם זקן, סיעודי או נכה, שהיציאה מביתו (או מחדרו בבית החולים או בית האבות) קשה מאד עבורו, ואינו מסוגל לצאת יותר מפעם אחת, ובפניו עומדות האפשרויות לטרוח ולצאת לשמיעת פרשת זכור או לשמיעת מגילה (וכגון שפורים חל במוצאי שבת), הכרעת הפוסקים [משנה ברורה (סימן תרפ"ה ס"ק ט"ז), ערוך השולחן (שם סעיף ז'), כף החיים (שם ס"ק ל"ד)] שעדיף שישמע את פרשת זכור בעשרה ואת המגילה יקרא בביתו.
• שמע אדם את פרשת זכור, אך חיסר כמה תיבות, ככל ששמע את עיקר הפרשה ומעשה עמלק – יצא ידי חובתו [הליכות שלמה (אדר, פרק י"ח סעיף ב')].
• אדם נכה או סיעודי הנמצא בביתו או מאושפז בבית חולים, אין להביא ספר תורה לקרוא ביחידות פרשת זכור [כמבואר בשולחן ערוך סימן קל"ה סעיף י"ד ובמשנה ברורה שם ס"ק מ"ו, בשונה אם יש שם עשרה]. אמנם, אם ישנם במקום עשרה מאושפזים, ואפילו אם יכנס תשעה אחרים (אפילו כבר שמעו קריאת זכור), מותר להביא ספר תורה לקרוא בפניהם פרשת זכור, וכן פרשת פרה [כדברי המשנה ברורה שם שיש להקל בפרשת זכור, ע"פ אישי ישראל (עמ' תשצ"א) בשם הגר"ח קנייבסקי זצ"ל] אולם יש שכתב, שאף לפרשת זכור אין להביא ספר תורה [כף החיים ס"ק פ"ה].
• לגבי ברכת התורה לפני הקריאה ולאחריה, מתחלק הדין: אם רוב העשרה לא שמעו עדיין פרשת זכור, יעלה אחד מהם לתורה ויברך. אך אם רובם שמעו כבר את הקריאה, לא יברכו על קריאה זו [הגר"נ קרליץ זצ"ל (ספר אגרת הפורים, פרק א' סעיף ד' ובהערה י"ג שם); הגר"ח קניבסקי זצ"ל (תשובות בסוף ספר אשי ישראל, שצ"ד)][1].
• יש שכתבו שטוב להדר שהעשרה הנאספים לשמיעת פרשת זכור ישמעו קודם את קריאת התורה של פרשת השבוע, ורק לאחריה ישמעו את פרשת זכור. אך יש הסבורים שניתן לברך בעשרה או רוב עשרה, אף אם טרם שמעו הללו את קריאת התורה[2].

[1] ע"ע תשובות והנהגות (ח"ג סי' רכ"א).

[2] עי' תשובות והנהגות (שם) שהביא את פסק הגר"ש ואזנר זצ"ל שהתיר לברך במצב זה, ועי' בשבט הלוי (חלק י"א סימן קס"ה), וכן כתב בציץ אליעזר (חלק ט"ז סעיף כ"א). אמנם הגר"מ שטרנבוך שליט"א יצא לדון בזה (בתשובות והנהגות שם), ועי' במה שהביא בזה בספר אגרת הפורים (שם, הערה י"ב).