יסוד האיסור:
אסרו חכמים ליהודי לאכול מאכלים שהתבשלו, טוגנו או נצלו, על ידי אדם שאינו יהודי (שולחן ערוך, קיג, א).

נימוק האיסור:
שתי סיבות עיקריות ניתנו לאיסור זה (ראה מסכת עבודה זרה, לז,ב – לח, א; ובראשונים שם):

• 1. כדי למנוע חיתון פסול בין יהודים לשאינם יהודים.
• 2. חשש אכילת מאכל אסור.

תנאי האיסור:
להלכה נפסק (שולחן ערוך, יו"ד, קנג, t) כי איסור אכילת בישולי עכו"ם קיימת ב:

• 1. מאכלים שאינם נאכלים ללא בישול.
• 2. מאכלים הנאכלים בשירותי הסעדה בעלי חשיבות (המדד, שהם נאכלים בסעודות אנשי ממשל ומלוכה).

לפיכך, מאכלים הנאכלים חיים (כמו ירקות הנאכלים חיים), או מאכלים פשוטים (כמו שתיית קפה/ תה/ ריבה וכדו'), אין בעיה.

אופנים שאין איסור:
למנהג עדות המזרח, כאשר היהודי הניח את התבשיל על האש (אף שהיא הודלקה על ידי נכרי), מותר (שולחן ערוך, יו"ד, קיג, ז).

למנהג אשכנז, כאשר היהודי השתתף בתהליך הבישול, כגון, הדליק את האש, הגביר את חום האש, עירבב את התבשיל, הניח על האש וכדו'), מותר (רמ"א, יו"ד, קיג, ד, ז).

חימום אוכל:
איסור בישולי נכרים, קיים רק כאשר הגוי מבשל את האוכל. אך אוכל מבושל שהגוי רק מחמם אותו, אין איסור (על פי שולחן ערוך, יו"ד, קיג, ח).

כלי שהגוי בישל בו:
כלי שגוי בישל בו (אף מאכל שאין בו בעיית כשרות), הכלי אסור בשימוש, עד שיעבור הכשרה / הגעלה (שולחן ערוך, יו"ד, קיג, טז; משנה ברורה, שכח, סג).

עובדים זרים:
שאלת "בישולי נכרים", מצויה מאד כאשר ישנם אנשים מבוגרים אשר ישנו עובד זר לסעוד אותם. פעמים שהילדים אינם מתגוררים בסמוך להורים ואינם יכולים לשנע אוכל מוכן להורים.

האפשרות המתבקשת שהעובד הזר יבשל את האוכל, והיות ומדובר על מצב דחוק יש לפעול על פי ההנחיות הבאות (המדרג לפי העדיפות הרצויה):

• 1. אוכל מוכן:
  לדאוג לאוכל מבושל על ידי יהודיים. על בני המשפחה להתאמץ להביא אוכל טרי מבושל, או למצוא שכן או רשת הסעדה בתשלום, להזנת אוכל המבושל על ידי יהודיים.
• 2. חימום אוכל:
  המשפחה תדאג לבשל כמות גדולה של אוכל, ותקפיא בבית ההורה המבוגר, והעובד הזר רשאי להפשיר ולחמם את האוכל.
• 3. סיוע בבישול:
  יהודי יסייע בתהליך הבישול. עליו להניח את התבשיל על האש (כמנהג עדות המזרח). או לכל הפחות יעשה פעולה כל שהיא בתהליך הבישול (כמנהג אשכנז).
• במידה והיהודי המבוגר מסוגל לעשות זאת, מה טוב. במידה ולא, ניתן לבקש משכן או מבן בית שיבצע זאת.
• 3. נר נשמה:
  כאשר הבישול מתבצע באמצעות שלהבת אש מגז, אזי היהודי ידליק "נר נשמה" בבוקר, ובמהלך היום הגוי יקח אש מהנר לצורך בישול (רמ"א, קיג, ז; חכמת אדם, סו, ח).
• בשעת דחק, ניתן להקל בנר הדולק למספר ימים (ערוך השולחן).
• 4. מיקרוגל:
  בישול באמצעות מיקרוגל (ישנה דעה שאינו נכלל באיסור בישולי נכרים).
• 5. שעון שבת:
  כאשר הבישול או האפייה נעשים באמצעות כירה חשמלית, יפעיל היהודי את הכירה באמצעות שעון שבת, ואז יניח הגוי את הסיר על הכירה הפועלת (מנחת יצחק, ד, כח, ד; שבט הלוי, ט, קסד).

חולה:
חולה, אף שאין סכנה במחלתו, ואין אפשרות להכין לו אוכל בדרך המותרת, מותר לו לאכול מבישולי גויים (ע"פ משנה ברורה, שכח, סג).

בשעת דחק, אף בזקן, שאין מי שיכול לבשל לו, יש להתייעץ עם פוסק הלכה, האם ניתן להקל כדין "חולה".

כלים ונהלים:
כאשר הגוי מתגורר בבית ההורה המתבגר, יש להורות נהלים ברורים, להפרדה בין בשר לכל מאכלי חלב.

כמו כן לייחד כלים נפרדים לשימוש האישי של הגוי.

צריך אחד מבני הבית לבקר תכופות בבית, לבחון האם הנהלים מתבצעים כהלכה.

מלבד האמור, בכל סיטואציה יש לפנות לפוסק הלכה להתייעצות פרטנית לקבלת פסיקה בהתאם לסיטואציה.

בברכה

איתיאל כ"ץ